בין רכוש לרכוש
לפי הסטטיסטיקה (שנערכה לקראת תחילת השנה), המלחמה האחרונה שאנו נמצאים בה נגד אויבינו סופרת חמש שנים, 1,060 נרצחים ו-6,089 פצועים.
לפי השמאל, האובדן הוא רק עניין של "רכוש". כלומר, אלא אם כן מדובר ברכושם של פלשתינים, כי רכוש ערבי זה לא סתם רכוש אלא עיקרון, ולא סתם עיקרון - אלא כזה שנותן זכות לרצוח.
<>Bאלימות או בורות?
לפני זמן מה החליטו גלי צה"ל והמשרד לביטחון פנים על שיתוף פעולה ביוזמה חדשה: יום למאבק באלימות.
אין ספק שהיוזמה ברוכה, אך השאלה שנשאלת היא באם אחרי היום הזה, שבו ייאבקו באלימות, ימשיכו, במשך שאר ימי השנה, חיילי צה"ל ושוטרי המדינה לפעול באלימות האפיינית להם, לאחרונה, נגד אזרחי ישראל.
כי לפי האלימות הרבה שמפעילים גופים אלה נגד אנשי ההתיישבות החשודים בשמירת מצוות - ומאידך, היעדרה של פעולת הגנה ראוייה מצידם נגד האוייב מבית ומחוץ, אין זה ברור כלל אם מדובר באלימות מצידם של צה"ל והמשרד לביטחון פנים או, פשוט, בבורות של ארגונים אלה לגבי תפקידם הנכון.
לפחות, עדיף לנו, אזרחי ישראל, לחשוב שהחיילים והשוטרים המתעללים בנו ודורסים את זכויותינו, אינם עושים זאת אלא מתוך בורות פשוטה לגבי החוזה שעליו הם חתומים.
התגשמות החלום השמאלני
במשך עשר שנים מנסה השמאל למכור לנו את יגאל עמיר הפאשיסט, הבורג במכונה, זה שעשה מה שעשה לא בגלל שחשב שזה נכון אלא בגלל ש"הרבנים" הסיתו אותו.
מתאים לשמאל, שכן הוא הצליח לעשות זאת לכל-כך הרבה ישראלים. הרי השנה, יותר מבכל שנה אחרת בעשור, פתאום קם הישראלי בבוקר ורואה בטלוויזיה שהוא פאשיסט.
פתאום נזכר האדם במשפט אייכמן ורואה את מי ש"רק מילא את ההוראות שהוא קיבל" - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה - שגם הוא "רק מילא הוראות".
וזו גם הסיבה לכך שאין השמאל מוכן לפתוח מחדש את תיק רבין. אז הוא עלול להיתקל ביחיד המממש את חופש הבחירה שלו - אדם שהוא, מאז ומתמיד, מקור חששם של פוליטיקאים מושחתים: כזה שצריך להתמודד עימו רעיונית "אחד על אחד", בגובה העיניים, כזה שאין השמאל יכול להסתפק בהפחדתו האלימה.
כי אם ייתבע השמאל לבסס את רודנותו האלימה על שכנוע מציאותי של בני אדם חושבים במקום על ציבור קולקטיביסטי-פשיסטי, שהוא התגשמות חלומו, הוא יתמוטט.
יהודי לא מגרש יהודי. הוא גם לא הורג יהודי, בוזז אותו, גונב ממנו, בולם אותו, מאשים אותו בהאשמות שווא, סוחט אותו, מחזיק אותו בכלא על לא עוול בכפו, מענה אותו בגוף ו/או ברוח, מפקיר אותו לאוייב, מתעלל בו, מניח לאחרים ששיתעללו בו, פוגע בסיכוייו ובסיכויי משפחתו לחיות בכבוד, רודף אותו, משמיץ אותו, מאמלל אותו, מלבין פניו ברבים, משפיל אותו - וחוזר חלילה, במשך דורות, כפי שנעשה כאן, על ארץ ישראל.