מידיעה עיתונאית התבשרנו שמועצת הרשות השנייה הקימה ועדות אד-הוק לבחינת עוצמת הקול בפרסומות, וזאת לאור פניות רבות שהגיעו לרשות השנייה באשר להגברת הווליום בפרסומות.
תמהני, מדוע התלונות הגיעו מצד הציבור ולא מצד המפרסמים עצמם. לדעתי, הם אלה שהיו צריכים ליזום סקר, לבחינת השפעת הווליום על התנהגות הצרכנים.
כלל ידוע בפרסום הוא שהפרסומת צריכה ראשית "לתפוס" את תשומת לבו של הלקוח הפוטנציאלי, ולאחר מכן לגרום לו להמשיך ולהישאר מרוכז בתוכן, ועל כך נכתבו תלי תלים של תיאוריות ונערכו אינספור מחקרים. זו הסיבה שמבחינתי כל המתרחש בעניין הווליום בטלוויזיה הוא אנטי-תזה לכל התיאוריות, מאחר והצופים פשוט מתלוננים ו... כן, כן, נמלטים.
יש לזכור שלא מדובר רק בווליום מתגבר (וזאת בהנחה שאתה חירש), אלא גם במסכים מהבהבים, כדי להעצים את תשומת הלב. התוצאה היא שלפתע אתה מקבל "חבטה אודיו-ויזואלית", בלי שנשאלת ובלי שהוזהרת מראש. על פי התגובות שלי ל"חבטה", וככל שהצלחתי להבחין גם של מרבית ידידי, כשההתקפה מתחילה הצופים ממהרים להנמיך מאוד את הווליום, עד יעבור זעם ועד שוך הפרסומות.
התוצאה אצלי היא שהפרסומת הראשונה אולי עוד איכשהו תופסת אותי כשאני לא מוכן, אך מכל הבאות אחריה אני פשוט מתחמק על ידי הנמכת הווליום, או בורח למחוזות אחרים באמצעות זיפזופ בשלט.
התעלומה הגדולה היא בעיני היא האם המפרסמים אינם מודעים למה שמתרחש כאשר מתחילה הפצצת הווליום? ומה עם הערוץ המשדר? האם הוא לא מודע למתרחש בעת ההתקפה?
לדעתי, מן המפורסמות היא שזמן הפרסומות הוא הטוב ביותר להתחיל לזפזפ, ואין צורך להכביר מלים על כך שההינתקות היא המטרה האחרונה של הערוץ המשדר. יוצא מכך שיש סיכוי גבוה, שאם ערוץ כלשהו "מפציץ" את הצופים בווליום גבוה, הוא גם פוגע במפרסמים, שהם אלה שמביאים לו את הכסף, וגם בעצמו.
אבל למה שארבה במלים? אני מציע שבמקביל לסקר שעורך הערוץ יבצעו המפרסמים סקר משל עצמם, ויבחנו כיצד משאירים את הצופה מול המסך, גם בפרסומת השנייה והשלישית, מבלי שיתעצבן, ישתיק, יזפזפ... סתאאאם, הרי זה לא יקרה!!!
מצד שני, אולי בעצם כבר יש סקר כזה? אם כן, היכן אפשר לקבל את מסקנותיו? הייתכן שעוצמת ווליום שגורמת לצופים לברוח היא תוצאה מחושבת? אולי אני סתם מדמה? על כל פנים, מאחר ואני תמיד שמח ללמוד דברים חדשים, אני מראש מודה לכל מי שמסוגל להחכים אותי בפתרון התעלומה.
