תוכנית המרתפים החדשה בתחום העיר תל אביב (ע'1) מאפשרת, במקרים מסוימים, שימוש עיקרי כמשרד לבעל מקצוע חופשי במרתף שנועד במקור לשטח שירות.
פלוני הגיש בקשה לשימוש חורג של שטח של כ-80 מ"ר המצוי במרתפו של בניין, ברחוב חתם סופר בתל אביב, משטח שירות (אולם כושר) למשרד.
הוועדה המקומית לתו"ב תל אביב אישרה את הבקשה תוך שהיא מחייבת את פלוני לשלם לקרן חניה תשלום בגין מחסורן של שתי חניות, שקיומן נדרש על פי תקן החניה למשרד בשטח זה.
דיירי הבניין ערערו לוועדת הערר בטענה ש"כופר חניה" אינו תחליף לחניה בפועל ואין ליתן שימוש חורג ללא פיתרון של חניה במגרש.
ועדת הערר מחוז תל אביב אמנם קבעה כי "אנו סבורים, כי אכן אין להקל ראש במציאת פתרונות חניה למשרדים ככל שניתן מבלי לגרוע ממקומות חניה של בעלי דירות בסביבה, שעקב היות הבניינים ישנים אין בהם מקומות חניה בגבול המגרש.
על כן, אנו סבורים כי דרישה לתשלום לקרן החניה אין בה תמיד ובאופן מיידי כדי להקל על מצוקת החניה ברחוב, ואין אנו מבינים את דרישת עיריית ת"א לכופר החניה.
ציבור המגיעים למשרד המבוקש ינסו בראש ובראשונה למצוא מקום חניה במקום הקרוב ביותר למשרד. רק משלא ימצאו מקום כזה בקרבת מקום, יתרחקו לחניונים המצויים במרחק של כ-300 מטרים מהבניין. על כן, אין תמיד בחניונים אלו כדי לפתור את מצוקת החניה".
אלא שבסופו של דבר החליטה כי הסדר הכופר הוא הרע במיעוטו ויש לאשר את הבקשה לשימוש החורג.
ועדת הערר אף הוסיפה כי בעיות החניה הן בשעות הערב, עת שבים הדיירים לבתיהם, ואז מסתיימת העבודה במשרד המבוקש.
ערר 52430/04 פלוני ואח' נ' הועדה המקומית לתו"ב תל אביב.
יו"ר: עו"ד עפרה פרידמן
ניתן ביום: 1.9.05