לפני 48 שעות התפוצץ מוסלמי ליד קניון העיר נתניה ונטל איתו חמישה יהודים ויהודיות לגן העדן של שבעים ושתיים הבתולות שחורות העין. המעשה האצילי של מתן דריסת רגל בגן העדן נעשה כבר מאות פעמים ברבע המאה האחרונה, ואין ספק שהאצילות המוסלמית מחייבת את האלפים והרבבות מלוחמי הג'יהאד להחרות-להחזיק אחרי הקדושים ולהעלות עוד ועוד יהודים לגן העדן.
סקירה של כל המקומות בהם בחרו ערבים מוסלמים להעלות את עצמם לקורבן באופן כה אצילי ומרומם מראה על אחידות מרשימה. בכולם היה ריכוז גדול של יהודים. באוטובוסים, בקניונים, במסעדות, בבתי הקפה, במועדונים, רובם הגדול היו באופן מפתיע מאוד ריכוזי יהודים בתוך הקו הירוק, ואפילו בתוך קוי החלוקה של שנת 1947, ושנת 1936 (ועדת פיל) זה מאוד מוזר מכיוון שחסידי השלום טוענים כי ערביי ארץ ישראל דורשים לעצמם רק את חלקי ארץ ישראל המצויים מחוץ לאותם קוים, ובכל זאת מתעקשים קדושי הג'יהאד להעניק ליהודים את מתת גן העדן המוקדם דווקא בתוך אותם קווים מתפתלים.
לעומת זאת, ישנם מקומות בארץ ישראל שבהם נפסקה לחלוטין פעילות הג'יהאד, דבר המעיד כי יש פתרון לבעיית הטרור. אותם מקומות ידעו הפגזות הפצצות, חדירות של שהידים, שיסופי גרון ודקירות לבטן, אך כיום הם נהנים משקט פסטורלי שלא היה מנת חלקם מזה ארבעים שנה, ממש ימות המשיח. שמותיהם גנים וכדים, שא נור וחומש, נווה דקלים ומורג ונצר חזני, כפר דרום ובדולח ושירת הים. כל אלו נהנים כיום מזהר השמש, מן הרוח הזכה, מהמיית גלי הים התיכון, ומן השקט של המוות.
על כן ברור כי אם נרצה לזכות בשקט ובשלום המיוחל יש להביא את כלל ארץ ישראל למצבם של אותם אתרים פסטורליים. נתחיל בנתניה, חביבת קהל קדושי הג'יהאד. יש לפנות את נתניה מכל יהודיה, להרוס את בנייניה עד היסוד, לעקור את כל העצים והדשאים והנדנדות והפסלים הסביבתיים, שכולם מדיפים צחנה באושה של ישוב יהודי, ולמצא עבורם מקום חלופי. האם לא עדיף על פני ביקורים חוזרים ונשנים של ג'יהאדים אציליים מן השרון הפורה? כדאי גם לחסום את מוצא נחל אלכסנדר אל הים, ולשקם את הביצה הגדולה, ולהחזיר את עטרת האנופלס והמלריה ליושנה.
גם חדרה היא ריכוז יהודי שמושך אליו כבחבלי קסם את הג'יהאדים האציליים. אנו חוזרים ומבשרים כי חדרה צמודה לקו התפר ולכן שמורה לחדרה אותה חיבה ג'יהאדית מיוחדת לערים יהודיות. באמת שנמאס כבר לשמע את הדיווחים הלא נעימים של ירי בבר מצווה, ופיצוצים בשוק העירוני. המודל הרצוי הוא נווה-דקלים השלווה. הבה נפנה אם כך את יהודי חדרה, נהרוס את הבניינים עד היסוד, נפרק בזהירות את בית החולים הלל יפה, את הכבישים המהירים למיניהם, ואת תוצרי הפרוק נרכיב למחסום על נחל חדרה למען יוכל שוב להציף את שפלת החוף מסביב לגבעת אולגה.
את היהודים אפשר לרכז בגבעת אולגה בשל ריחוקה העצום מקו התפר, על הים ממש, בבניינים של מאה ועשר קומות עם מנגנונים מיוחדים להתחמקות מפני מטוסים עמוסי דלק סילוני. אומרים שהאנופלס לא טס מעל גובה של מאה מטר ולכן רק שלושים הקומות התחתונות עלולות לסבול מן המלריה.
האמת שלאחר ההתאבדויות האציליות במועדוני הטיילת על שם הרברט סמואל ושוק הכרמל והדולפינריום עולה הצורך לפנות גם את תל אביב. הבעיה היא שתל אביב היא על קו התפר שבין הים ליבשה, ואין מרווח מספיק כדי לפנות אותה מערבה. אבל לא קשיים פעוטים שכאלו ירפו את ידי הבולדוזר. על רפסודות ענקיות ניתן לשקם את העזריאלי המפונה, ועל הדיוטה העליונה נתקין את כל משגרי ה"חץ" כדי לקדם את פניהם של טילי השיהאב שנועדו למטרה האצילית של טיהור הים התיכון מן השפכים של יהודים כה רבים.
חלופה נוספת היא איסוף היהודים למחנה מטכ"ל, בטענה שזה מושבה גרמנית ולכן היא מוגנת בפני הג'יהאד בהסכמים בינלאומיים מחייבים עוד מימי פגישת אייכמאן-חג' אמין ב-1936. בכל מקרה, ברור כי כאשר יהרסו כל המלונות והדולפינריום והסטייג' והאופרה שנבנו שלא כחוק מסביב לחסן בק ישוב וישרור בגוש דן השקט הפסטורלי האלמותי של המוות, שכן דין תל אביב כדין נצרים, כמאמר ראש ממשלת ישראל.
וכיצד יכול אני להציע את האבסורד הזה? מכיוון שאני חי בלהבים. עד עתה לא נחת בה קסאם ולא התפוצץ בה שהיד, ולא נראה בה אוהל של עקור גוש קטיף. לכן אני, כמו כל אזרח ממוצע שלו עדיין לא קרה דבר יכול לדרוש מאנשים אחרים להתפנות, להיעקר, להיות לקלפי מיקוח, למען השלום, למען הביטחון, שלי, ולהביט "קדימה" בתקווה.
ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בקצת שכל.