ערב ההצבעה בממשלה על תקציב 2003, ועל-רקע התבטאויותיו של השר המתפטר, דוד לוי, כי "ישראל עלולה להפוך למדינת עולם שלישי", שאלנו את חברת הכנסת תמר גוז'נסקי באשר לתוכנית הקיצוצים של האוצר. היא נחשבת לחברת כנסת מהמחנה החברתי. על כן הפנייה אליה נראית טבעית.
ח"כ גוז'נסקי ידועה כלוחמת למען צימצום הפערים החברתיים במדינה. ניתן לומר, כי היא נמנית עם חברי הכנסת הבודדים שפועלים למען זכויות הפרט בישראל. היא פעלה להעברת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לילדי עובדים זרים, חוק הקהילה, חוק חופש ההתארגנות באיגוד מקצועי ועוד. מנגד, גוז'נסקי הינה דמות שנויה במחלוקת. דעותיה השמאלניות הקיצוניות מסמרות את שערותיו גם של איש שמאל מתון ביותר.
הראיון עימה עסק בעיקר בתוכנית התקציב של האוצר, וקצת על פעולותיה כחברת כנסת בשנה האחרונה.
גוז'נסקי מתנגדת לתוכנית הקיצוצים של האוצר, אשר הובאו להצבעת הממשלה (31.7.02). לדבריה, התוכנית לא תחלץ את המדינה מהמשבר הכלכלי. גם תקציב 2002 כלל קיצוצים נרחבים בדמי האבטלה, ושחיקה בסיוע בשכר דירה. בפועל, התוצר הלאומי ירד, מפעלים נסגרו וחנויות נשארו ריקות מאדם.
"מישהו היה צריך ללמוד מניסיון העבר, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשר שמנהל את משק המדינה", אמרה גוז'נסקי.
לגוז'נסקי תוכנית משלה לפתרון בעיות הכלכלה במשק. על-מנת לצאת מהמשבר, צריך לדעתה להגדיל את כוח הקניה ולייצור מקומות עבודה בשירות הציבורי. האלטרנטיבה שמציעה גוז'נסקי, טמונה בגובה שכר המינימום. "צריך לתת לאנשים תמריץ", היא אומרת. "מחצית מהעובדים הזרים מועסקים בארץ בפחות משכר המינימום. איך מצפים שמישהו בישראל יעבוד בשכר שכזה?".
"הנתון לפיו 2.1 מיליון אנשים בישראל אינם עובדים, הינו תירוץ של פקידי האוצר". לפי החוק הקיים, עד גיל 35, חייב אדם לקבל על עצמו כל עבודה, אחרת הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה", היא מנמקת.
"פיקציה", קוראת ח"כ גוז'נסקי לכוונות האוצר לקצץ 2 מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון. "תינתן להם הרשאה להשתמש בתקציבים עתידיים. את הקיצוצים האמיתיים צריך לעשות מהתקציב שמקבלות ההתנחלויות".
להצהרות האוצר להטיל מיסוי על ההון היא קוראת: "רמאות". "המיסוי על ההון נמוך מידי, רק 10-15% בלבד. אחרי שהאוצר קבע תוספת של מיסים על הבורסה ולאחר מכן העניק הקלות במס הכנסה, הכל ייפול בסופו של דבר על השכבות החלשות, והכסף יועבר לעשירונים העליונים".
היא יוצאת להגן על שכבות הביניים. "מי הם אנשי שיכבת הביניים?", אנשים אשר לא מגיעים לשכר הממוצע במשק". מצד אחד, ניתנת להם הקלה במס הכנסה, ומצד שני דאג האוצר לגבות מהם מס על תוכניות החיסכון. "צריך להבין, אומרת גוז'נסקי, כי איש שיכבת הביניים משלם את אותו גובה מס שמשלם איש העשירון העליון, אך בנטו נשאר לו פחות".
היא קוראת לאוצר לערוך שינויים בתוכנית, ולהכביד על העשירון העליון מבלי שזה ייפגע ברמת ההכנסה, אלא ביכולתו לרכוש נכסים.
כאשר נשאלה כיצד עולה בקנה אחד הצעתו של ח"כ פורז להגביל את צריכת החשמל חינם לעובדים, עם ההטבות שמקבלים חברי הכנסת, השיבה גוז'נסקי, כי באופן עקרוני היא מתנגדת להתערבות הכנסת בהסכמי עבודה, שכן זה פוגע בעצמאות המעסיקים. מנגד, מיהרה לטעון, כי חברי הכנסת אינם מקבלים הטבות מיוחדות או יוצאות דופן, וכי היא לא מוצאת קשר בין שני הדברים.
ח"כ גוז'נסקי אכן נחשבת לאחת הלוחמות הבודדות למען זכויות האדם בכנסת ישראל. אך מצד שני, היא דמות שנויה במחלוקת בכל הקשור לדעותיה הפוליטיות.
גוז'נסקי נחקרה במשטרה, כזכור, בשל כניסתה לשטח A בניגוד לצו אלוף פיקוד, במהלך מבצע חומת מגן. היא נכנסה יחד עם משלחת של אנשי שמאל למתחם המוקטעה, בזמן שערפאת היה נצור בלשכתו. כל זאת בניגוד למדיניות ממשלת שרון ובניגוד להוראות הצבא.
כאשר שואלים אותה לפעולותיה אלה, נתקלים בחומת מגן. היא ממהרת להסתתר מאחורי הנימוק כי "גם עומרי שרון נפגש עם ערפאת". "אני ממלאת תפקיד פוליטי, ובמסגרת החסינות שיש לי כחברת כנסת, ניתן לי חופש פעולה על-מנת שאוכל למלא את משימותיי הפוליטיות באופן חופשי".
גוז'נסקי ידועה בציבור יותר בשל מעשיה הפרובוקטיבים, ופחות בזכות תרומתה לחיים החברתיים בארץ. היא היתה בין שלושת חברי הכנסת אשר הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת כי הריגת חייל צה"ל אינה מעשה טרור. חוק זה מסדיר פגיעה בחיילי צה"ל כחלק מהמאבק הפלשתיני בכיבוש. הצעה חוק זו אינה עולה בקנה אחד, נטען, עם היותה חברה בכנסת ישראל והשתייכותה לעם היהודי. מנגד, במהלך השנה האחרונה, פעלה לחקיקת חוק אשר יאפשר שיקום חולי נפש במסגרת הקהילה, פתיחתם של מעונות יום לפעוטות נכים, והצעות חוק אשר ישפרו את מעמדם של אמהות חד-הוריות בישראל.