שבועיים ימים "מפציצה" התקשורת את הציבור בנושא מעשי שחיתות לכאורה של ראש קדימה, מ"מ רוה"מ, של שרים וחברי כנסת, ומקנחת ביומני עמרי שרון, ממחולליה של קדימה. אולם, ראה זה פלא, הכול הסתיים בקול דממה דקה, כי "הכל כשר" על-פי כללי האישום הפלילי וכללי המינהל.
במקורותינו, הוצג מצב כזה דרך המשל, שהחזיר פושט את טלפיו כדי לשכנענו בכשרותו ומנסה להונות אותנו כשהוא אומר: "שפוני", שטהור אני, אולם מסתיר את העובדות הפוסלות את כשרותו והמוגדרות במקורות כמלכות הרשעה החומסת והגוזלת.
הציבור והתקשורת, המחפשים אסמכתאות אצל היועץ המשפטי לממשלה ואצל מבקר המדינה, מקבלים תשובה, שאכן לחזיר יש טלפיים כשרות, ובכך בא הנושא לסיומו. על-סמך זה נמנע הציבור וכן התקשורת מלעסוק ולקבוע עמדה ביחס לגורמים המוסריים והפוליטיים הפוסלים את המעשים והמצביעים על שחיתות פוליטית ומינהלית שאין לה תקדים.
"מסדרי עניינים" (פיקסרים) הם תופעה שכיחה בכל הדמוקראטיות. משחר קיומה של מדינת ישראל. ואף לפני כן, הייתה ונותרה התערבות פוליטית משמעותית במינויים מקצועיים ואחרים.
בימי מפא"י העליזים, "הכשרונות" של בעלי המשרות התחלקו 98% מאנ"ש מפא"י והגרורות הקואליציוניות. 2% הנותרים ניתנו לאחרים והם שימשו כ"טלפיו של החזיר" כמו במשל, כדי שאפשר יהיה להצביע על התופעה ככשרה.
לדוגמא, מעניין לדעת כיום כמה עובדים שאינם "מומלצי-משרד" זוכים לאישור בוועדות המכרזים של נציבות שירות המדינה. נציגי ציבור המתמרדים בוועדות אלה ואינם "הולכים בתלם" לא יוזמנו יותר להשתתף בוועדות המכרזים. ומרה תהיה אחריתו של עובד שיומלץ ע"י ועדת המכרזים על-פני מומלץ המשרד. ויש דוגמאות נוספות אין ספור.
בקבלת הפנים למשה ארנס לרגל הגיעו לגבורות, הציג בנימין נתניהו עמדה עקרונית בעניין השחיתות, בהתייחסות לנאום נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר בנושא זה, שדיבר אף הוא באותו אירוע. נתניהו גרס שהגורם המזין את השחיתות היא מעורבות הרשויות הציבוריות בכל תחומי החיים המעניקה עוצמה אדירה לביורוקרטיה ולמי שממנה ומנהיג אותה, והופכת את האזרחים לתלויים בחסדיהם. יש לציין כי רבים וטובים אמרו זאת לפניו.
על-רקע זה יש לבחון ולשפוט את "יומני עמרי" ומעשי "קדימה". יומנים אלה מגלים כי לא מדובר ב"סידור עבודה" גרידא. במקרים רבים אף מדובר באנשים מוכשרים המתאימים לתפקידם. מדובר במעשים ובמהלכים, כלשון היומנים, שנועדו "לערבב" את המועמדים, ליצור אצלם הרגשת תלות והכרת טובה אל עמרי ומשפחתו וחבר מרעיו - אולמרט ושותפיו. כל זאת כדי שבבוא היום יוכלו אלה לגייסם לעמדות פוליטיות זרות ומנוגדות לליכוד, ולנצל את מיקומם במערכת על-מנת שיוכלו גם להשפיע על אחרים.
כטירון פוליטי, לא דאג עמרי ליצור את "הטלפיים של החזיר" כפי שמנוסים ממנו עשו זאת לפניו, כאביו, כאהוד אולמרט, כאהוד ברק, כשר צחי הנגבי, המעיד כי באמתחתו כל האישורים החוקיים למינויים שעשה, ורבים אחרים. כך מצא עצמו הטירון עמרי אשם בפלילים.
עמדותיו הפוליטיות של עמרי שרון ברורות וידועות כיום. "חזרה בתשובה" של רוה"מ שרון התבטאה באמירתו: "מה שרואים מפה לא רואים משם", ויש לייחסה להשפעה העצומה של עמרי הבן על אביו ולאולמרט המתהדר בכך, שהיה נושא כליו של רוה"מ שרון וזו היתה דעתו מימים ימימה.
"המפץ הגדול" והמפץ הפוליטי עליו מדברים חיים רמון וקדימה אינו יצירת מפלגת מרכז חדשה כדבריהם. קדמו להם מפלגות ד"ש, שינוי והמרכז, ואין כל חידוש במעשה קדימה.
"המפץ הגדול" הוא בסך הכול "תרגיל מסריח בריבוע" של קדימה מבית מדרשם של אריאל שרון, שמעון פרס, רמון, אולמרט וחבר מרעיו שהשחיתה את המערכת הפוליטית במעשה ללא תקדים בכל שנות קיום המדינה. ציפי לבני, מאיר שיטרית, פרופ' אוריאל רייכמן ופרופ' בן-ששון ודומיהם הם עלה התאנה לתרגיל מסריח זה, והם מהווים לא יותר מאשר "טלפיו של החזיר", שבמשל.
לא נשמע במקומותינו שמקימים מפלגה בתוך מפלגה, ובמיוחד כשמדובר במפלגת שלטון. אולמרט ורעיו יוצרים עמדות כוח בתוך הליכוד ומנצלים את השתתפותם בשלטון ליצירת אחיזה במערכות הציבוריות לטובתם, כגון התקשורת. "חזרתם בתשובה" אינה הארה פתאומית משמיים כאשר בכל השנים צברו כוח בליכוד באמצעות עמדותיהם הקיצוניות כאשר על-פי עדותם חשבו אחרת. מעשה זה בלבד פוסל אותם מלהנהיג את הציבור.
מאיר שיטרית הוא היחיד מחברי קדימה אשר ביושר ובצדק יכול לטעון כי הציג עמדות אחרות בליכוד, בעקביות ולאורך שנים, ואכן היו לו רק קומץ תומכים.
לא נשמע במקומותינו שיוצרים מפלגה בתוך מפלגה בסתר ובכחש תוך כדי עבודת נמלים ובאמצעות "יומני עמרי" פועלים ומנהלים את כוחם השלטוני נגד רוב חבריה של המפלגה אליה הם משתייכים. לאחר מכן פורשים ממנה לפני הבחירות ומותירים בתוכה סוס טרויאני שכל כולו בא ליצור פרובוקציות להכשלת הליכוד בהליך הדמוקרטי שלפנינו. קדימה מנצלת פירצה בחוק. נשארת בשלטון ומנהלת את המדינה עם 14 חברי כנסת מהליכוד ושלושה פורשים ממפלגת העבודה. כך מקבלים תשדירי תעמולת בחירות כמה פעמים ביום באמצעות תוכניות ממשלתיות וממלכתיות כביכול, שהן תוכניות קדימה. הציבור אינו יכול להבחין בין מעשים הכרחיים הנובעים מהצורך בניהול המדינה בתקופת הביניים לבין "ספינים" של מערכת התעמולה של קדימה.
זאת בדעתי לפרט במאמר המשך שבסופו אני פונה לציבור הרחב שלא להימנע מהצבעה ולהביע דעתו, ולהעניש את קדימה על מעשיה, כי אם לא ייעשה כן, אזי המערכת הפוליטת והדמוקרטית בישראל לאחר "התרגיל המסריח בריבוע" של קדימה תלך ותשקע ותשתנה אך ורק לרעה.