כדי להמחיש את המספרים הדמיוניים של שכר העבודה(?) של בכירי הבנקים בישראל אפשר לנסות ולכמת אותם במונחים יומיומיים המוכרים לכולנו, בשכרם של 5 מנהלי הבנקים ו-5 יושבי ראש הדירקטוריונים המסתכם ב-105.8 מיליון שקל.
ניתן לקנות כשלושים וחמש אלף (35,000) יחידות מחשב לרוב הילדים הזקוקים לסיוע לסגירת פערים טכנולוגיים , לרכוש כ מיליון שבע מאות וחמישים אלף (1,750,000) ספרי קריאה ולימוד, להעניק כ שני מיליון ומאה אלף (2,100,000) כרטיסים להצגות תרבות, לקנות כחמש מיליון ושלוש מאות אלף (5,300,000) ארוחות חמות לתלמידים נזקקים ואפשר גם להעסיק למעלה מ-2500 עובדים "שקופים" עובדי קבלן מאבטחים ושומרים במשך שנה בשכר מינימום ובתנאי העסקה הוגנים.
מעטים יודעים כי לצד שכר העתק שצוברים מנהלי הבנקים, מעסיקים הבנקים "עובדים שקופים" רבים - עובדי קבלן ועובדי חברות כח -האדם, מאבטחים ושומרים שלמרות שהם עובדים בבנק, הבנק אינו רואה עצמו כמעסיקם והם אינם זוכים להגנת ועד העובדים, וועד עובדים שלעיתים גם משבית אותם מעבודה לצורך השגת תנאים ושכר משופרים לעובדי הבנק הקבועים - דור א' מהנהלות הבנקים.
זכותם של המנהלים הבנקאיים להרוויח כסף. הם מרוויחים זאת בצורה חוקית, הם משלמים מיסים עם זאת, בישראל מדובר בקבוצה קטנה המנהלת את עסקיהם הבנקאיים של משפחות ההון החזקות המחזיקות את המשק בצוואר.
מנהלי הבנקים משרתים את שיטת הניהול התובענית של משפחות ההון להגדלת רווחים תמידית ובכדי להגדיל את רווחיהן, הם מפטרים עובדים מאוגדים באמתלה של "רה ארגון" ו"התייעלות" ולאחר זמן קצר מאוד קולטות עובדים בלתי מאוגדים או בז'רגון הישראלי "עובדי חברות כוח אדם", "עובדי הקבלן" "עובדי אבטחה ושמירה" "עובדי מיקור חוץ - outsourcing" ועוד מטבעות לשון שנועדו לעמעמם את תופעת העובדים "השקופים". בתהליך הזזת הפיונים דור א' המפריעים למיקסום הרווח, הם מחליפים כוח אדם מיומן שמקבל שכר ותנאי עבודה הוגנים, בכוח אדם מיומן זול ולא מאוגד ובפרט חסר ביטחון תעסוקתי כי הרי אפשר לפטר אותם בכל רגע נתון, אפשר לפטר כי אין אכיפת חוק על זכויות העובדים במדינת ישראל.
את עולמם של עובדי הקבלן אני מכיר היטב. למעלה מ-6 שנים הייתי במקום הנמוך ביותר בעולם - מפעלי כימיקלים לישראל בים המלח. עבדתי במציאות בה עובדי קבלן נאלצים לעבוד בתנאים קשים של חום, שרב, מליחות, מחנק, רעש והמולה ובתמורה הם מקבלים פרוטות וכבודם האנושי והמקצועי נרמס. משפחת עופר, שהינה בעלת השליטה בחברה לישראל, לרבות כי"ל ושרק לאחרונה הציגה שיאי רווח חדשים, מהווה, באופן שאינו מפתיע, אחד מגורמי השליטה בבנק המזרחי, כן! גם הם מבעלי השליטה הבנקאיים שמאפשרים את שכר המנהלים הענק כמו משפחת שרי הריסון ומשפחת דנקנר, כל כך מעט משפחות ששולטות על כל כך הרבה משאבים וכח ואף חורצות גורלות להרבה אנשים.
הבנקים זה המקום בו נפגשים "עובדי חברות כוח אדם", "עובדי הקבלן" "עובדי אבטחה ושמירה" "עובדי מיקור חוץ - outsourcing" המיוזעים של מפעלי ים המלח עם חבריהם "למותג השקופים" עובדי הבנקים וביחד מביטים בעיניים כלות למעלה, ולאן שלא נביט המשפחות הן אותן משפחות ושכר המנהלים רק הולך וגדל והפערים בשכר הופכים להיות לבלתי נסבלים בכל קנה מידה עולמי-כלכלי-פיננסי.
כמה אתם הבנקאים צריכים להרוויח מאתנו? פעם ראשונה פטרתם עצמכם מאחריות לתנאי העסקתנו ואתם מתעלמים מכך שפעמים רבות אין אנו מקבלים ולו שכר מינימום, בודאי לא תשלום עבור שעות נוספות, דמי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד זכויות יסוד המעוגנות בחוק. פעם שנייה כשמשכורתנו מופקדות בבנקים שלכם ואתם גובים מאיתנו עמלות מופקעות על כל פעולה, ופעם שלישית על האשראי שאתם מעמידים לחובתנו. אתם הבנקאים מרוויחים הרבה מאוד על "עובד הקבלן". אתם הבנקאים ניחנתם בתאבון רב ובלתי נדלה.
מנהלי הבנקים! מחר כשאתם נכנסים למשרדיכם המפוארים בבנק כדאי שתראו אותם. את עובדי חברות כוח האדם והקבלן המועסקים כטלרים, את עובדי הניקיון המבריקים את הבנק ואת השומרים המגינים עליכם משודדים ומפיגועים קטלניים. וזכרו כי למרות שלחלקם ריהוט ההיי-טקי וסמלי סטאטוס המשדרים כוח ושררה, בעינכם הם "שקופים" הם עובדים חוזרים הביתה עניים בכיס ובנפש. כמוהם גם "עובדי הקבלן" וחברות כוח האדם במפעלי ים המלח, במוסדות הממשלה ובמגזר הפרטי המהווים למעלה מ-1,200,000 עובדים בלתי מאוגדים המועסקים במשק הישראלי, אחוז גבוה מידיי המערער את היציבות החברתית במדינה.
האחריות לעוניים ולרמיסת זכויותיהם וכבודם של העובדים "השקופים" אינה של "כוח עליון" אלא מעשה ידיהם והחלטותיהם של מנהלים ותורה כלכלית שלא סופרת את האדם, של בעלי המניות ומנהלי החברות המרוויחים הן עתק ובפרט של המדינה המאפשרת ומעודדת מצב זה מפני שאין דין, ואין דיין חברתי במדינה.
לעזאזל, כמה אתם מנהלי הבנקים משלמים עמלה עבור הפקדת הצ'ק הענק שלכם בחשבון הבנק הפרטי שלכם?
בימיה האפלים של ארה"ב גם "הכותנה" הלבנה דמעה בצבע אדום מעבודה שחורה, ובימנו אלו בישראל 2006 יש מעט מאוד אנשים שמרוויחים הרבה מאוד, והרבה אנשים שמרוויחים מעט.