אם הדברים טרם נאמרו באופן ברור אזי מן הראוי לומר אותם כעת. כפי שהדברים מצטיירים משמעה של תוכנית ההתכנסות מבחינה כלכלית היא קץ החלום החברתי. גם אם תושג הסכמה על שכר מינימום ועל הגדלת קצבאות ותיקונים נוספים, הסכמה זו, לאור עלותה המשוערת של תוכנית ההתכנסות, לא תחזיק מעמד, או שתמורתה ניאלץ לשלם בפגיעות קשות אחרות.
איני כלכלן אבל כאשר ראש הממשלה מדבר על עלות של 10-15 מיליארד דולר כעלותה המשוערת של ההתכנסות, אני מכפיל מיד, למען הזהירות, את הסכום. גם עלות תוכנית ההינתקות הוערכה תחילה בחסר. הערכה של 150 מיליארד ש"ח ריאלית הרבה יותר ומשמעה הממשי הנו שלא ניתן לראות כיצד יגויסו עתודות כספיות לתוכניות חברתיות.להיפך! גיוס סכום כזה משמעו קיצוצים עמוקים יותר בתוכניות רווחה, בסל הבריאות בחינוך וכיו"ב. תקציב הביטחון לא יקוצץ כי מערכת הביטחון תוכיח במופתים כי היא נדרשת לתקציבים נוספים עקב ההתכנסות.
ייתכן שמי שראו זאת טוב מכולם היו אלו ששאפו לכונן קואליציית חירום חברתית בידיעה ברורה שמשמעה של קואליציה זו הנה דחיית כל "פתרון" של נסיגה חד-צדדית ממשית. למרות גערותיו של יוסי בילין, אכן לטווח הקצר קיים מכנה משותף בין אלו המאמינים בנסיגה רק בהסכם סופי עם הפלשתינים ובין אלו השואפים לתיקונים חברתיים. מר בילין אכן מאמין שיש לקדם כל נסיגה והוא גם מעולם לא יחס משקל רב למדיניות רווחה . אין אני בא להתווכח עם גישה זו ,אלא פשוט לציין את החלופות האמיתיות הניצבות לפנינו היום.
לא האמנתי בסיכויי כינונה של קואליציית חרום חברתית שכן מדובר במעשה מרכבה פוליטי כמעט בלתי אפשרי ובזיווג שהנו חריג על-רקע התפלגות הכוחות המסורתית בציבור הישראלי. מלכתחילה הערכתי כי דווקא קואליציה ללא העבודה אפשרית יותר. אף על-פי כן לטווח של השנתיים הקרובות היה בקואליציה כזו הגיון פוליטי אם כי מחירה היה דחיית מו"מ ממשי להסכם קבע לפרק זמן מסוים.
עלינו להגדיר שוב בבהירות את סדר העדיפויות הרצוי. תוצאות הבחירות מאפשרות הקמת קואליציה ימנית שאינה חברתית,ללא מפלגת העבודה וקואליציה זו לא תגשים את תוכנית ההתכנסות ובכך, למרות שזו אינה מטרתה ,היא תוכל להקדיש משאבים לתוכניות חברתיות. לעומת זאת ניתן ליצור קואליציה שבמרכזה קדימה והעבודה וקואליציה זו תסכים על יעדים כלכליים חברתיים וכן על תוכנית ההתכנסות אך יכולתה להגשים שני יעדים סותרים אלו אפסית וסביר יותר כי יוקרבו תחילה כל היעדים החברתיים.
אם מפלגת העבודה מאמינה באמת בסיסמאותיה החברתיות עליה לדבוק בגישה המקורית של עמיר פרץ לפיה נסיגה משמעותית נוספת תהיה רק בהסכם כולל, אשר לצורך עלות ביצועו נגייס תמיכה בינלאומית. תמורת נסיגה חלקית לא נקבל סיוע ממשי, לא תמיכה בינלאומית ובוודאי שלא שלום. אם מתכוונת מפלגת העבודה לאמץ את ביצוע תוכנית ההתכנסות תוך שנה-שנתיים מוטב שתסביר לציבור כבר כעת מהי המשמעות האמיתית של הסכמה כזו וכיצד תמגר גישתה את החלום על מדיניות חברתית -כלכלית חדשה.
כדאי להבהיר כבר כעת כי ציבור מצביעי העבודה יראה בנטישת המטרות החברתיות והקרבתן למען תוכנית ההתכנסות, שעלותה עצומה ותועלתה בלתי ברורה ,בגידה וכפי שלמד הליכוד בדרך הקשה על בגידה בציבור הבוחרים משלמים לפעמים מחיר יקר מאד.לא לאורך זמן ניתן יהיה לטשטש את מחירה החברתי של תוכנית ההתכנסות.