הלקח האולטימטיבי משנות השלושים של המאה הקודמת- לא הופנם: "העולם ראה ושתק". את המשפט המצמרר הזה, מעבירים מדור לדור מחנכי הילדים בישראל, והעם הארמני. למרות שרוב המדינות מכירות היום בהשמדת שישה מיליון יהודים, עדיין ניתן למצוא פה ושם מכחישי שואה (אבו-מאזן אחד מהם).
ואם רוב מדינות העולם מכירות בשואה, הרי שרק שתיים בלבד, צרפת וקנדה, הכירו ברצח ההמוני שביצעו הטורקים בראשית המאה הקודמת, בעם הארמני. כל השאר, כולל ישראל, לא מכירות בפשע. הסיבה?: אינטרסים כלכליים. הטורקים כועסים, אם מזכירים להם את פשעיהם בארמנים, ואי הכרה בפשע הזה, היא תוצאה של כניעה ללחץ.
העובדה ש"העולם ראה ושתק" לא מעידה על היעדר מצפון, אלא על משקלו הזעיר, מול משקלו של האינטרס הכלכלי. הומניזם וערכים מהווים עשרים אחוז, בשיקולי המנהיגים במערב, והאינטרס הכלכלי-פוליטי משקלו פי ארבעה. ואם ניקח דוגמא מטפורית מעולם הרכב, אז את גלגלי העולם מניעים ארבעה גלגלים של אינטרסים כלכליים, וההומניזם שוכב בבגאז' כגלגל רזרבי.
מבחינת העולם, הסכסוך הישראלי פלשתיני, הוא חתיכת מיגרנה. כשיחצני השנאה לישראל- וכאלה יש לא מעטים- קושרים את עליית מחירי הנפט בעולם לסכסוך היהודי-פלשתיני, צרכן הבנזין הפשוט במערב, יפתח אנטגוניזם כלפי ישראל.
עכשיו אחמדינג'אד. הרציונאל מאחורי הטירוף שלו, מאוד פשוט. הוא רוצה להיכנס להיסטוריה כמנהיג העולם המוסלמי. כדי שזה יקרה, כך הוא חושב, יש להשיב תחילה לפלשתינים את האדמה שנגזלה מהם ב-48. אחרי זה, יתפנה למשימות הבאות: הפצת האיסלאם, ודחיקת הכופרים. המערב הרקוב יצחצח חרבות מול המצלמות, אבל אין לאף אחד ביצים ללכת נגדו עד הסוף.
ההסתבכות בעירק, רוקנה את הנשיא האמריקני מאנרגיות הרפתקניות. שאר מנהיגי המדינות הדמוקרטיות יודעים, שכדי להיבחר, הם צריכים להבטיח למצביעיהם רמת חיים גבוהה. וזה אומר: שקט צבאי, ואספקה סדירה של הזהב השחור. סילוקם מהשלטון, של שני שותפי בוש להרפתקה בעירק, ברלוסקוני האיטלקי, ו(שנתיים קודם) אסנאר הספרדי, מחזקת את התחושה שהמערב, עבד כנוע לתרבות הצריכה.
כל זמן שאין תחליף זול לנפט, אחמדינג'אד יכול למולל את אשכי המנהיגים המערביים כרצונו. המשחק במחירי הנפט גורם ללחץ במערב, ועלול לאלץ את המנהיגים "לבדוק מחדש", אם התמיכה בישראל שווה את המחיר. הכול במונחים של עלות-תועלת.
בקיצור, אחמדינג'אד בטוח שיש לו ביד קלפים טובים, והזמן משחק לטובתו. זאת הסיבה שהוא מצפצף על כל העולם, וממשיך את פרויקט הגרעין מבלי למצמץ.
במקביל הוא משחרר הצהרות על התוכניות שלו בקשר ליהושע סובול. הוא לא חושש להיות בהיר: "ישראל היא עץ יבש ורקוב, שיושמד בסערה אחת". ואם ישנם יהודים שהפחד מדריך אותם לא להבין, לאלה יש לו ניסוח יותר בהיר: גורלה של ישראל להימחק"
אני נמנה על אלה שזוכרים את הפחד במדינה, בטרם פרצה מלחמת ששת הימים. כדי להפיג אותו התבדחנו בנוסח: "שהאחרון יכבה את האור". ולצעירים שבינינו צריך להסביר שהכוונה לאור בשדה התעופה.
אין לי ספק: מיטב המוחות במדינה מתאמצים למצוא נוסחה שבעזרתה נצליח להסיר מעלינו את האיום הגרעיני האירני. אומרים לנו, שכל הלקחים מהפצצת הכור העירקי ב-81 נלמדו. דהיינו, המפעלים העסוקים בפרויקט, מפוזרים על שטח נרחב, מה שהופך את הפצצת הכור לבלתי אפשרית.
אז מה עושים? קבלו עצה ממומחה לג'חנון: ראשית, אסור לסמוך על אף אחד. אני לא מכיר מנהיג מערבי שיסכן את סיכויו להיבחר, רק כדי להציל את ישראל. יש רק דרך אחת להינצל: לכו על הצורר- אישית. ברור לי שצריך ביצים מפלדה (כמו שיש לעירית לינור) כדי לבצע משימה כזו, אבל האלטרנטיבה, פי מיליון יותר גרועה. רציתם אדרנלין? קיבלתם...