"תחום ביטוחי הבריאות ממשיך לצמוח בקצב דו-ספרתי: דמי הביטוח המצרפיים של חברות הביטוח עמדו ב-2005 על 2.2 מיליארד שקל - גידול של 11.4%. כך עולה מניתוח הדוחות הכספיים ל-2005 שערך גלובס."
יש להבהיר: הידיעה עוסקת בפרמיות לביטוח בריאות בלבד, ללא סיעוד. דהיינו, פרמיות עבור ביטוח בריאות מסחרי הכולל השתלות מרכיב זול], תרופות שאינן בסל הבריאות וניתוחים וטיפולים מיוחדים בחו"ל וכן ניתוחים פרטיים [רכיב מיותר המצוי בעיקרו בביטוח המשלים של קופות החולים]. הפוליסות כוללות תוספות שהן מותרות סתם, כגון: הזכות לבצע כל ניתוח בחו"ל וטיפולים נוספים כמו טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי רפואה משלימה ועוד טיפולים, שאינם בגדר צורך חיוני.
תחום ביטוח הבריאות המסחרי הולדתו בחטא הקדמון של המחסורים החמורים שהתקיימו ברפואה הציבורית, ובמיוחד תקופת ההמתנה הארוכה לניתוח והיעדר כיסוי נאות להשתלות, טיפולים מיוחדים ותרופות מיוחדות. חלק מבעיית המחסור נפתר וחלק מכוסה כיום על-ידי הביטוחים המשלימים של הקופות הנרכשים על-ידי רובו המכריע של הציבור.
ניתן להעריך, על-סמך הנתונים שפורסמו, כי במחיר של 450 מיליון ש"ח אפשר לתת כיסוי לכל התרופות המיוחדות הנדרשות. בסכום של 100 מיליון ש"ח, לכל היותר, ניתן לכסות את ההשתלות. בסכום דומה את הטיפולים המיוחדים שלא ניתן לבצע בישראל. המשמעות היא העלאה ממוצעת בשיעור כ- 100 ש"ח לשנה במס הבריאות, אם יוחלט להטיל את כל המעמסה על הציבור. חלק ניכר מהעלאה ניתן לקזז כנגד הוצאת טיפולים תרופות וטכנולוגיות שעבר זמנם.
הסיבה שמשרד הבריאות והממשלה אינן מכלילות כיסויים אלו בסל התרופות, ואפילו כנגד העלאה פרוגרסיבית פעוטה יחסית במס הבריאות, היא אבסורד שאינו משרת איש, למעט את טובתן של חברות הביטוח העושות הון מהמחסור המלאכותי בסל שירותי הבריאות.
ביטוח הבריאות הפרטי צריך לשרת רק מטרת מותרות. אם משהו מעוניין לעבור ניתוח פשוט, כמו הוצאת כיס מרה, רק בשוויץ, או בבית חולים המצויד בספא, שירכוש לשם כך ביטוח בריאות. כל טיפול חיוני חייב להיות מכוסה במסגרת סל הבריאות. אין להפקיר חולים רק מפני שהפקרתם משמשת מקדם מכירות נוח לחברות הביטוח.
הגיע הזמן להציג את הנתונים בפני הממשלה וחברי הכנסת. הגיע הזמן לומר להם שהכזבים על מחסור בתקציב אינם עושים רושם על איש. הגיע הזמן לדפוק על השולחן ולהבהיר כי אנשים אינם צריכים למות על-מנת לשפר את מאזני חברות הביטוח.