תחת הכותרת "המדען שנחשב כמועמד לנובל התגלה כרמאי" תיארה תמרה טראובמן ("הארץ", 27.09.02) את מעלליו של החוקר ד"ר הנדריק שון ב"מעבדות בל" בארצות הברית.
בכותרת המישנה מצוטטת החברה שהעסיקה אותו: "ממצאיו היו הונאה", ובהמשך: "ממצאיו הוגדרו כפריצת דרך ועוררו התפעלות ותדהמה. כעת מתברר, כי מחקריו של שון היו למעשה הונאה".
הכותרת אינה יכולה שלא להזכיר לישראלים חתנים אחרים של פרס נובל, שניהם חיים בארץ, ושניהם מחזיקים בפרס למרות שכל מי שעיניו בראשו יודע שמדובר בהונאה, ולמרות שהפרס הפך מזמן מפרס נובל לשלום לפרס נובל לטרור. לנוכח השלמתה של החברה הישראלית עם המשך העסקתו של החתן הישראלי (וגם הפלשתיני) במישרה שבה החזיק קודם לזכייתו בפרס, ראוי לבחון כיצד נהגה חברה נורמלית בהונאה שהתגלתה אצלה.
ואומנם, חברת "מעבדות בל" נקטה ב-2 צעדים מעשיים: ועדת חקירה ופיטורין. החקירה העלתה "כי שון סילף ואף בדה את הממצאים שפרסם". תגובתו של שון, המצוטטת בדוח ועדת החקירה, היתה שהוא מודה שעשה כמה טעויות בעבודתו המדעית, ועל כך הוא הצטער מעומק הלב. בהמשך הוא טען שהוא משוכנע שכל תצפיותיו מניסויים שערך הן אמיתיות, למרות שלא יכול היה להוכיח זאת בפני ועדת החקירה. בארץ, טרם, הוקמה ועדת חקירה על מחדל חמור הרבה יותר, החמור והמדמם בתולדות מדינת ישראל. והחתן, הוא טרם הודה בטעויות וטרם הביע צער. ושותפיו, הביילינים, ממשיכים לשווק את מרכולתם השקרית מעל הבמות הרבות הניתנות להם על-ידי התקשורת השבויה עדיין בקסמם, ומאשימים אחרים באסון שהביאו.
הכתבה ב"הארץ" מעלה ש"הפרשה הכתימה גם גורמים נוספים: עמיתיו למחקרים, שלא הבחינו שמשהו אינו כשורה; כתבי העת המדעיים, שלדברי המבקרים קיבלו החלטה מהירה מדי בפרסום הממצאים הסנסציוניים; חברת האם של בל...".
ואצלנו, גם היום, כתבי העת "המדעיים" כלומר התקשורת "החוקרת" המגויסת עדיין למען "תהליך השלום" וכיום גם למען כזבי "ההפרדה החד-צדדית" ו"הגדר", ממשיכים לדבוק במה שהוכח מעבר לכל ספק כהונאה-רבתי. וגם היום, חתן פרס נובל הישראלי נאחז בקרנות המזבח שעליו הועלו כבר מאות קורבנות, ועמיתו לפרס ממשיך להתל בעולם כולו וב"קורבנות השלום".
הנביא עמוס מנה את פשעי העמים, ובין השאר ציין: "על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו... ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם".
את פשעי אוסלו עמוס לא הכיר.