השיח הישראלי, שלא כמו השיח היהודי, מעורר פשוט השתאות! זוֹ איננה קבוצה שולית, מדובר בחלק נכבד מהעם שרואה ממש את היפוכו של דבר. היכולת הוורבאלית הווירטואוזית של האנשים האלה להצדיק את עצמם מתוך המראה, מרעיף עלינו מנה גדושה של כסילות לשמה. מה תענה לאיש אם אינכם רואים עין בעין אותם צבעים. ריחות. טעמים.
צריך להשרות את האומה כּוּלָהּ שלושה ימים כל צד. בטמפרטורה בינונית. עד שתתרכֵּ, תתקלֵף מן האספסוף הנאור, תשטוף עצמה בְּקרים, עד שיִּתְכַּוְּצוּ הַנַּקְבּוּבִֿיוֹת. משום מה החליט האספסוף הנאור שאספסוף, חייב להיות נִבער, וזה לא נכון בעליל! יש ויש באספסוף אנשים הרואים עצמם נאורים מאין כמותם. הם אינם חשים שהם בעצם - המון! בארון!
ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, אומר שההינתקות היתה "החמצה אדירה!", "החמצה היסטורית". הוא לא הספיק להתחיל לתכנן אותה וכבר נתקבלה החלטה מתוכננת. אריאל שרון נתן לו ארבעה חודשי תכנון החלטה שכבר נתקבלה. ככה התנהלה ההינתקות. מפי הגבורה עצמה.
אלא שֶׁזוֹ, איננה הוכחה אותה חייבים לקבל. היו למעלה הימנה ונדחו בשאט נפש וּבֿוּז עמוק. מדובר במחלת נפש לאומית, ההיגיון, שינה טעמו ורואה ברכה בַּנזק. לא נעשו מחקרים אודות תופעה זו, אין יודעים לזהותה, אין לה שֵׁם ולא תרופה. אין יודעים אם ההתכחשות היא מסימני המחלה או כל תכונה אנושית אחרת. רק זאת נדע, יש מחלה!
אין יודעים אם המחלה סופנית או חולפת וּמָתַי, אין תקדימים! או יותר גרוע, היו ולא חשנו בהם. אולי היתה רדומה בנו ובאבותינו ורק עתה הגיחה וזקפה ראש! חייבים להכיר בקיומה, הדבר הוא בִּנְפָֿשׁוֹת צאצאינו. כל איבר ואיבר בנפש החולָה הזוֹ חייב לבדוק עצמו בכל האמצעים האפשריים. כל עוד אין ממצאים מעידים, מוכרחים לחפש. בכל הַכֵּלִים הנמרצים. אין ברירה, לא הוכשרו רופאים לדבר הזה.
הסדקים שנפערו ביהודי מדינת ישראל והיו לִבֿקִיעִים, אינם צוֹפֿרִים! אין גם סימן לִצְפֿירָה גם אם הדבר יסלים לִתהום רבה. פחד! "אשרי אדם המפחד תמיד וּמקשֶׁה ליבו יִּפּוֹל ברעה". ניחר גרונם של המעוררים למיניהם. נפש העם בתרדמת, מי יעירנה? אין עצה ואין תבונה. אולי יבוא נס, "אין בעל הנס מכיר בניסוֹ".
המדהים הוא שהגרורות מתפשטות בגאון, כמו במצעד ניצחון. דבר לא עוצר בעדן! ועוד פצע ועוד חבורה ועוד מכה טריה ועוד מַק-בָּשָׂר ועוד רְזוֹן פנים ועוד נֶמֶק והשערוריה נֶעֱדָּרֵת! אפילו הילד מ"בגדי המלך החדשים" איננו. כל-כ חבל! כמעט הצלחנו.