המלחמה בִּתאונות הדרכים טוחנת מים. אינספור הצעות,ועדות, ישיבות, זמן יקר של מיטב המוחות, והאנשים ממשיכים להידרס ולהימחץ למוות. עשרות אלפי פגועי תאונות הדרכים מהלכים בינינו, מהם מדדים על קביים או זקוקים לכסא גלגלים, מהם עסוקים כל ימי חייהם בטיפולים אורטופדיים וּפיזיותרפיים, ומהו המחיר המושת עלינו האזרחים?
אין ספק שאכיפה יותר מסיבית תניב בלימה כלשהי, אלא שהיא מצריכה תקציב שאין. מדוע אין? ככה! זה נושא למאמר נפרד. אבל, אין! יעשו מבצעים חד-פעמיים, מרשימים בהיקפם והדבר לא יועיל! מדוע לא יועיל? ככה! גם זה נושא למאמר נפרד.
איש לא עלה על המחשבה ההפוכה לַמחשבה המתבקשת מאליה: להמשיך בפעילות השגרתית מול הנהגים, שגם ככה מחייבת מאמץ תובעני, ובמקביל, להתרכז באלה שאינם נוהגים. הם מונים מאות אלפים! בימים אלה של ערך המידע, יש לרשימת מאגר האנשים האלה ערך שלא יסולא בפז! כוחם העצום במספרם יכול לשנות דפוסי חשיבה שקובעו במוח הנוהגים.
מדוע לא תקום לנו בַּמדינה חֶבְרָה כלכלית למטרות רווח, אשר תציע לכל אלה שאינם נוהגים "כרטיס אל"ן" (אני לא נוהג/ת)? הם אפילו לא צריכים לשלם דמי חבר. הכרטיס יעניק להם הטבות בכל תחומי החיים. חינם. רק בגלל שאינם נוהגים. המאגר הזה יהיה ההפרש שבין מאגר משרד הפנים, לבין מאגר משרד התחבורה - רשימה שתהווה מאגר של כל בני ובנות 17 ומעלה בישראל שאינם מחזיקים ברשיון-נהיגה. כל גוף מסחרי, בין שהוא מייצר ובין שהוא נותן שירותים לאזרחי מדינת ישראל, ישמח להיחשף למספר לקוחות פוטנציאליים ענק שכזה, ויש לזה מחיר.
וכך, כל מי שאינו נוהג, זוכה ביתרון משמעותי על הנוהגים. איכות החיים של הלא נוהגים תעלה עוד יותר וּלאין ערוך על איכות חייהם של הנוהגים. זה ישפיע בהכרח על הנוהגים למתן לכל הפחות את תדירות השימוש במכונית. אפילו סתם, כי זה יותר נוח. מי שנהג שנים רבות והפסיק מרצונו לנהוג, נוכח מיד שהוא הרוויח אחוז לא מבוטל של אנרגיה חיונית.
חישבו כמה כסף, זמן ודאגה תובעת המכונית: קודם כל הוא איננו נוהג, שזוהי כבר משימה ברמה של תרגיל צה"לי, הוא איננו מתעצבן בפקקים, הוא לא הולך לטסטים כל שנה, ולפני-כן למוסך, אין לו עסק עם שוטרי תנועה או פקחים, הוא לא מחפש חניה, לא דפקו לו את האוטו, אין לו פאנצ'רים ולא תקלות אחרות, לא ניפצו חלון של המכונית ולא גנבו לו מראָה, אין לו ענין בסוכן ביטוח, לא גונבים לו את האוטו, אין הוא ממלא דלק בכלל, שמן, מים, טיפול חמשת אלפים, עשרת אלפים, טיפול מונע, או שוטף את הרכב מלבר ומלגו, ועוד אינספור מטלות המוטלות דרך קבע על כל נהג. מכוניות גרר או אמבולנסים הוא רואה מחלון האוטובוס הממוזג או מחלון המונית, והוא יודע בצער שעוד אחד או אחדים נפגעו, ועוד ועוד...
בעל "כרטיס אל"ן" - של החברה הכלכלית, יזכה להנחות משמעותיות בטיסות, בהפלגות, בבתי-מלון בארץ וּבחו"ל, בטיולים, באירועים של החברה, באירועי ספורט ממלכתיים, בפסטיבלים, בתיאטרון, בקולנוע, ברשתות השיווק למיניהן, ספרים, תקליטורים, מחשבים, בגדים, מסעדות, בעצם כל מוצר ושירות, מלבד מכוניות. מהר מאד תחדור התודעה הפשוטה שנהיגה בארץ הזאת איננה רק מסוכנת, אלא בעיקר עול כבד, מיותר ויקר.
מי ירים את הכפפה?