שיח שוויוני, האמנם?

הרבה מחשבות עברו לי בראש סביב המטלה לכתוב סיקור על פורומים פמיניסטיים ברשת. נכנסתי לכולם, השתתפתי בכולם, קראתי, שאלתי, נעניתי, נשאלתי, עניתי ואפילו הותקפתי חזיתית לפחות באחד מהם. עברתי היטב על התכנים וניסיתי לדלות מהם את כל מה שיש בהם, בהיבטים של תפיסת עולם שוויונית. אחר כך, עזבתי את אותם שבועות של בדיקה ואת המחשב, שקעתי עמוק לתוך כורסת הסלון הנוחה שלי, עצמתי עיניים ושקעתי במחשבות. השאלות שהדהדו לי בראש הן שאלות קלאסיות בנושא השיח השוויוני, שום דבר חדש, כשהראשונות שבהן הן: האם באמת השיח הוא שוויוני, ואם הוא באמת שואף להיות כזה? דווקא בהקשר הזה אני רוצה להביא הנה ציטוט מטורו השבועי של אראל סג"ל בגליון סו"ש (2.5.03), איש שעל סמך אמירותיו בתקשורת, לא הייתי מציבה בראש הפירמידה של מוקדי השיח השוויוני, שכתב בהקשר של הדתות המונותאיסטיות, אלוהים והאפיפיור: "אין זמן טוב יותר לחזור על האקסיומה הקדומה הנצחית - כל עוד בני אדם מנהלים את ענייניו של אלוהים, הם עדיין יישארו בני אדם". אז בני אדם ובנות חווה מנהלים ומנהלות את השיח השוויוני, תוך שאנחנו נשארות ונשארים בדיוק מי שאנחנו. האם השיח הזה יוצר הבדל? שינוי? התקדמות? האם נשאר אופטימיות בסופה של הסקירה הזו? אני אנסה לבחון את זה בזירת שיח אחת בלבד, בזו הוירטואלית, שבה אני חיה את חיי השיח האמיתיים שלי. למען הגילוי הנאות, אקדים ואומר שחלק מרכזי בקהילות האלו שאסקר, הוקמו על-ידי או בהשתתפותי הפעילה ויש בנקודת המבט שלי - גם אם אנסה להיות אובייקטיביות - מידה רבה של מעורבות ושל השוואה מתמדת לציפיותי שלי מאותו שיח. בנוסף לסוגיית מיקום הדיון - בפורום פמיניסטי או במקומות אחרים - אני בוחרת לבדוק את השיח השוויוני ברשת על ציר הכוונה ועל ציר המימוש. הכוונה - האם קיימת כוונה שוויונית אמיתית, או רק מראית עין? ציר המימוש, זה מה קורה בשיחה הזאת בפועל. הפורומים הפמיניסטיים הקיימים ברשת, מצויים בפורטלים האתרים הבאים: תפוז - פמיניזם ומעמד האשה, נענע - נשים, ווינט - פמיניסטיות, הדרך למעלה - פמיניזם ושוויון, הדרך למעלה - נשים וקריירה, Bsh - פמיניזם ומעמד האשה. בנוסף, אנסה לסקור דוגמאות לדיונים פמיניסטיים או עם תובנות שוויוניות בפורומים שאינם פמיניסטיים בהגדרה.

הפורומים:

פורום פמיניזם ומעמד האשה בתפוז: www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=68 הפורום הוא מהראשונים ברשת בתחומו. הוא הוקם במקור כפורום מעמד האשה בפורטל iol ז"ל, שם הפך על-ידי טל קר ועל-ידי לפורום פמיניזם ומעמד האשה וזמן רב היה יחידי, הרדיקלי והתוסס בתחום השיח הפמיניסטי. הוא התברך אז ומתברך היום (גם אם פחות - עקב צמיחת פורומים נוספים בתחום) בתעבורה גדולה, שמאפשרת עימות דיעות מבלי להכנס לרגישויות אישיות מידי. יתרון הגודל מאפשר גם למגוון דיעות גדול לבוא בו לידי ביטוי למרות שהרבה מידי פעמים היתרון משטיח משהו את הדיונים. הפורום חשוב גם משום האוריאנטציה היידענית והרדיקלית של מנהלותיו טל קר ואורלי, ההגדרה העצמית המאוד ברורה שלהן כפמיניסטיות (מה שאינו ברור מאליו, לצערי, בגלישה במתחם השיח הפמיניסטי ברשת) והוותק, שמאפשר מימד של התפתחות אישית לגולשות וגולשים ותיקים, עם פרספקטיבה טובה על הדרך שעברו בו. עוד דבר חשוב הוא החשיפה הגבוהה של פורטל תפוז לנוער - שניכרת בגלי הגולשות האחרונים בפורום ושחושפת אותן לתכנים פמיניסטיים, שחשוב שתחשפנה להם. לשאלתי בפורום ובאימייל למנהלות - מה יש לגולשות ולמנהלות לומר עליו - ניתן למצוא את התשובה בקישור הבא: [קישור].

נענע - נשים

[קישור] פורום נשים בנענע מנוהל ע"י מנהלת בשם פרנסואז, כפורום קהילתי, אינטימי, ליברלי, לא ממש רדיקלי ושנעים לגלוש בו. לשאלתי על אפיון הפורום, כותבת לי שם פרנסואז: "הפלורליזם אכן יפה לפמיניזם, למרות, שהרבה מדי פעמים אחיותנו הפמיניסטיות מצפות ליישור השורות ולהצגת חזית אחידה". המילים מייצגות את הגישה ה"מחליקה" קונפליקטים באופן שאינו מטשטש אותם אלא מאפשר להם להתקיים, בנעימות. לא לכולן מתאימה הגישה הזו - בייחוד בסביבות הפמיניזם הרדיקלי שדורש הבעת עמדה ברורה גם אם אנו משלמות עליה מחיר. יע"ז, חשוב שיתקיימו מקומות כאלו, שיקרבו אל השיח הפמיניסטי את כולן. הפורום מאפשר בצורה זו שיחה נעימה בנושאים שלעיתים קשה לדון בהם, גולשות בו כמה מוותיקות הגולשות בסצינה הפמיניסטית ברשת, שמצאו בו כנראה בית רגוע ונינוח להתלבטויות, החלפת דיעות, מחאה חריפה בחזות מתונה ותמיכה הדדית. פורום יפה, מתנהל יפה, חסרה בו תנועה ואני ממליצה בחום להוסיף אותו למועדפים, לבקר ולכתוב בו מדי פעם.

הדרך למעלה - פמיניזם ושוויון

[קישור] כותבת עליו עמיתה וגולשת - "פורום שבו,את\ה יכול\ה להכנס ולשאול: "מה זה פמיניזם"? והתגובות לא תהיינה מזלזלות. כאן לא בודקים מי חכם\ה יותר או מי יודע\ת יותר. זו אינה תחרות והפורום לא בא ממקום תחרותי-אלא ממקום של למידה, הפרייה הדדית. הפורום בא ממקום נקי מפני שהוא מקושר לאתר נקי חסר אינטרסים ולא ממוסחר. הפורום פתוח לכולן\ם וכל אחת\ד יכול\ה לחוש פה בבית". פמיניזם ושוויון הוקם על-ידי על מנת לשמש בימת דיון רדיקלית, לעיתים אינטלקטואלית, בנושאים שונים הקשורים לתפיסת עולם פמיניסטית. הפורום, על גולשיו וגולשותיו, אינו מגביל את הדיון לעיסוק בענייני נשים. משום מעורבותי בו - אין לי דרך לדרג אותו ולכן מדובר כאן אך ורק בתאור מגמותיו ותפיסת עולמו. בפורום התכנסה ומתגבשת קהילת גולשות וגולשים קבועה בגילאי ביניים (מעל 30, ברובם), שהשיח הפמיניסטי והפוליטי אינו זר להן/ם, כמו גם הפעילות הפמיניסטית - פוליטית מחוץ לרשת. במהלך החודש יושק ממשק חדש לפורום, שיהפוך את הגלישה בו לידידותית ביותר.

ווינט - פורום פמיניסטיות

www.ynet.co.il/home/1,7340,L-864-5631,00.html זהו הפורום שבו היתה ההענות הגבוה ביותר לשאלותי לגביו, אינדיקטור שמצביע לטעמי על נינוחות נכונה של המנהלת והגולשות בכל הנוגע לתחרות בין פורומים פמיניסטיים. אפרת 17 אומרת לי: "אני לא יודעת להסביר למה אני כאן. אני מניחה שאני נהנית לראות שיש עוד א/נשים כמוני שהם פמיניסטים/יות. אני גם לא יודעת להסביר למה אני פמיניסטית, אבל אני זוכרת כבר מגיל אפס שנמשכתי לכך". גולשת אחרת בשם רוני ירקוני, עונה שם לשאלתי על חוויית הגלישה בו בקובלנה על ריבוי פורומים העוסקים בנשים בווינט וצער רב על ריבוי ה"טרולים" - המזיקים במכוון, רובם גברים ושובניסטים, שנכנסים לפורום. טענה דומה נשמעה גם בנענע ונראית לעין בתפוז, אני אתייחס לזה בהשך הסקירה. ההודעה של עדי מרגלית, המנהלת, ראוייה לקישור בשלמותה, היא מספרת על תהליך שעבר על הרבה מהמנהלות והגולשות בשנות קיומו של מרחב השיח הוירטואלי הזה: www.ynet.co.il/home/1,7340,L-869-5631-3745678,00.html קטע שבחרתי להביא מתגובתה: "תוך כדי ניהול הפורום גיליתי ולמדתי דברים: מייד זכיתי בכל מיני תכונות מכל מיני אנשים שלא מכירים אותי, רק כי אני פמיניסטית. גיליתי שהשם פמיניזם מעורר כעס וזעם אולי גם פחד מצד כל מיני אנשים (גברים ונשים כאחד) ובהרבה מקרים לא בצדק. גיליתי שאני לא יודעת דבר על ההיסטוריה של הפמיניזם ובכלל על מה קורה היום בישראל ובעולם כולו בתחום. התחלתי להתעניין בנושא הן על-ידי שאלות בפורום, הן בקריאת פורומים פמיניסטיים אחרים והן בקריאת ספרים. גיליתי שכשאת/ה אומר/ת פמיניסט/ית אינך אומר/ת עוד הרבה. יש כל כך הרבה גוונים ויש דעות שונות גם בין אלו המכנים עצמם פמיניסטיות/ים. גיליתי שיש זרמים שונים של פמיניזם שביניהם אין הסכמה על דברים מסויימים". מדובר בפורום טוב, איכותי, מנוהל ביושר אינטלקטואלי וסקרנות רבה, חשוף להרבה גולשות וגולשים, שניתן בו מענה לרוב הסוגיות הפמיניסטיות. המיקום האסטרטגי שלו באחד מאתרי החדשות המרכזיים בארץ, הופך אותו לבימת שיח חשובה בנושאי השעה הרלוונטיים.

Bsh - פמיניזם ומעמד האשה

www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=51 גם בפורום הזה לא ניתן כל מענה לשאלותי והסקירה היא לכן סקירה סובייקטיבית שלי. ההכרות שלי עם הפורום ארוכה - הקמתי אותו ואף נשארתי בו כגולשת מאוחר יותר. הפורום ממוקם בפורטל שמגדיר את עצמו כפורטל חברתי. יש לפורום מעט ימים יפים והרבה ימים של מאבקי יוקרה, כח, אלימות מילולית והפיכה עקבית של סוגיות אישיות לתאוריות דכאניות חובקות עולם. כותבת בו גולשת: "מכתב הפתיחה של הפורום מדבר על דיאלוג, חזון הפורטל מדבר על שיוויון אבל יש לי הרושם שאין פה לא דיאלוג ובטח לא שיוויון כשגולשת אחת מסומנת בעקביות ואף "מועלמת" (פה לא מוחקים, רק מעלימים)". על שאלה קשה של אותה גולשת, שלא נענתה, כותב אחד הגולשים: "מה יקרה אם תענו לה - שאלה לגיטימית". ניכר בפורום קונפליקט ניהולי קשה בין זהות פמיניסטית לא מגובשת - שהמנהלת עצמה הגדירה כצורך אישי שלה לכנות כ"בדרך לפמיניזם" - לבין זהות סטראוטיפית מאוד של מגדר ומין, העדפה ברורה לעמדות גבריות מסורתיות, גישה נוקשה ואגרסיבית לכל מי שאינן שייכות למועדון המצומצם של מנהלי פורומים בפורטל שגולשים שם בחברותא עם בודדות מן החוץ והמנעות עקבית מכל דיון פמיניסטי מהותי. פורום מצער עם אפיזודות נחמדות, תנו לו תקווה ובקרו בו מדי פעם, כדי שיצמח בעזרתכן/ם לשיח פמיניסטי מהותי יותר. הממשק ידידותי ומתוחכם כמעט כמו של תפוז, נקווה שינוצל טוב יותר.

פורומי העצמה

פורומי העצמה הם בעיקר הפורומים העוסקים בחינוך וקריירה. הראשון והחשוב הוא פורום חדש באתר משרד החינוך, פורום שוויון בין המינים, שבא להוות מרכז שיח בעקבות תכנית שמעביר המשרד למורות ומורים בשנים האחרונות, שנושאת את אותו השם. הפורום חדש, עוד אין הרבה מה לכתוב עליו, שווה לעקוב. [קישור] באתר הדרך למעלה פועל פורום נשים וקריירה, שהועבר מתפוז דרך אפיזודה קצרה ב-bsh והתכנס למיקומו הסופי. הפורום מנוהל על-ידי אדר קפלן מור ומתי לוביאנקר. [קישור] כותבת עליו גולשת בשם אדווה: "התמיכה והעזרה ההדדית,נותנות תחושה של סיפוק אישי וגם ברמה הנשית-פמיניסטית (אדר) חיזוק מעמדן של הנשים כפרט בארגון או ברמת הפרט האישי". מוסיפה רונית - "אני מלווה את הפורום עוד מימיו הקודמים ועוד שם עברתי חוויה שעשתה שינוי מעשי בנושא השיוויון בבית שלנו בהקשר לחיי משפחה, קריירה ולימודים". לאחרונה, עקב המיתון והפגיעה בנשים שבאה איתו, נוצרה בפורום קבוצת תמיכה ספונטנית שמעלה טיפים יומיים, מנתחת סוגיות הדדיות ועוסקת בתמיכה מורלית, מקצועית וייעוצית הדדית. בין אם את עצמאית או שכירה או מובטלת - זה המקום שניתן לקבל בו את התמיכה שאת נזקקת לה על מנת לצאת טוב מהמשבר הכלכלי הנוכחי. פורומי נשים וקריירה נוספים - נפתחו ב-goop ובהייד פארק, ניתן להגיע אליהם דרך הקישור הבא: [קישור] הפורומים נמצאים בתחילת דרכם ומן הסתן ניתן יהיה לסקר אותם יותר לעומק בסקירות עתידיות.

"טרולים"

הטרולים הם אותן דמויות פיקטיביות שבאות להתקיף את התזה הבסיסית של הפורום. בפורומים הפמיניסטיים, מדובר בדרך כלל בכל מה שנע בין תיכוניסטים פרובוקטיביים למיזוגנים (שונאי נשים) ותיקים. איך הפורומים מתמודדים איתם? בקושי. בתפוז התעבורה מסייעת לדחוק אותם לפינות אפלות ויאמר לזכות המנהלות שהן לא ממש מתנצחות איתם. בנענע הפורום, להרגשתי, שוקט עד יעבור זעם. בווינט לא צפיתי בתופעה אולם שמעתי עליה מגולשות, נראה לעין גם שם שהתעבורה והמעבר המהיר של עמודים (עקב מיעוט הודעות בעמוד) פותרת את הבעייה. קיימת סוגיית הגדרה - מי זה טרול ומי מעלה שאלות שניתן להתמודד איתן ? שלושת הפורומים הללו התברכו במנהלות מנוסות דיין כדי לזהות את ההבדל. ב"הדרך למעלה" - אין תעבורה חיצונית שבאה ממוקד חדשות או אקטואליה, מה שמצמצם משמעותית את החשיפה לתופעה. ב-bsh ניתן יהיה לבדוק ולהבחין בטרולים כשיתבגר הפורום וניהולו לכלל שיח נוקב שמבדיל בין תוכן לפרובוקציה. אמירה נוספת שלי, כמנהלת, בנושא הטרולים - הוא מיקומם החשוב בהעלאת עמדות סטראוטיפיות לדיון. רבים מהנושאים שמעלים הטרולים משקפים את המפה התרבותית הבינמינית באופן שניתן לצמוח מהם לדיונים פורים ומפרים. מומלץ לקחת אותם רק למקום טוב ולתת מענה רציני, במידת האפשר. ראיתי כבר טרולים בעבר ש"חזרו בתשובה".

השיח מחוץ ל"גטו" הפמיניסטי

השיח הזה, הוא החשוב והמהותי וראוי לנו שיתרחב ויעמיק. מדובר בשיחות בעלות תובנות של שוויון, שעולה בפורומים שונים שעוסקים במגוון רחב של נושאים. התפיסה המקובלת על הפמיניסטיות, אומרת שפמיניזם היא ראיית עולם המקיפה את כל התחומים של חיינו. מדובר בתרבות, בפוליטיקה, בהגשמה עצמית, ברגשות, בזוגיות, ביחסים, בהורות, בחינוך, בקריירה, בצבא - בהכל. אני רוצה לסיים את הסקירה בכמה דוגמאות נפלאות, שתגרומנה לנו אולי להוציא את הדיון ממגבלות תחום המושב הפמיניסטי שלו. הודעה שעוררה דיון כזה, על השירים של יעקב אורלנד, אלתרמן ופן - שמעודדים בברור דיכוי נשים והטרדה מאיימת - הופיעה לא מזמן בפורום גאווה בנענע. כותב שם גולש, על שירו של יעקב אורלנד, שנכתב בו - "אם איש רך רוח הוא ודל הוא ירדפנה - עד יחדל אבל אם גבר הוא, אם גבר, הוא ירדפנה עד פי קבר" התובנה ש"משהו לא בסדר" בשירה הלכאורה קלאסית הזו, נשמעה לא מעט פעמים בפורומים הפמיניסטיים. זו אחת הפעמים הראשונות שאני נתקלת בה מחוץ למתחם הזה. קישור לדיון: [קישור] דיון נוסף, שאישית ריגש אותי מאוד, הוא דיון שפתח מנהל פורום "מכורים" ב- bsh -www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=208565&Fnumber=29&SunId=205120 "גבר, רואה אישה ובהרבה מקרים מגלה בה עניין מיני, נקרא לזה מסתכל לה ישר בתחת. עכשיו, בגלל שלא נעים לנעוץ מבטים בתחת וזהו, אנחנו עוטפים את זה במילים ובמחוות כשמטרתנו העיקרית די ברורה לשני הצדדים. כל זה טוב ויפה ולפעמים אפילו מסעיר וכולם מרוצים (לא?) אז זהו, שלא תמיד. בחורה מגיעה לחדרים, בדרך כלל במצב נפשי רע, בקריז וכמיהה לסם ולחום ואהבה. בחדרים, יש את המנהגים של החדרים. חיבוקים, החלפת מספרי טלפון, פתיחות, אהבה. בחדרים יש גם מתח מיני כמו בכל מקום, ואני כגבר, כנראה שכחתי משהו. אני אומר שכחתי כי ביום שישי זה פתאום הכה בי. הבנות החדשות שמגיעות אלינו, כל כך זקוקות לחום הזה, שבחלק מהמקרים הן יסכימו לעבור דרך איזו מיטה רק כדי לקבל איזה פירור אהבה, ואפילו זה עוד בגדר הבסדר. מה שלא בסדר, זה שמכאן לנפילה רגשית הדרך קצרה, ונפילה רגשית בתחילת דרך, זה לפעמים שימוש. למי שלא מבין, שימוש מוביל יותר מידי פעמים למוות. זתומרת שהחרמנות החביבה שלנו יכולה להרוג". שיח טעון פחות - אולם חשוב לא פחות, התקיים בפורום מד"ב בתפוז, על הספר "התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר, לאחר שטען בו אחד הגולשים שהספר "לא אהוב על בנות". www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=276&msgid=14560078 פורומי המד"ב (מדע בדיוני) ופנטזיה מהווים מזמן בימת שיח לנושאים פמיניסטיים, שמתייחסים לטווח עצום של ספרים וסדרות טלויזיה פופולריות. כמה קישורים לדיונים פמיניסטיים מעניינים באתרי מד"ב ופנטזיה: סטיגמות על נשים חובבות מד"ב: [קישור] מינו של אלוהים והבדלי מיגדר בשפה העברית: [קישור] דיון על סופרות מד"ב: [קישור] כותבת לי בוג'י - סופרת, עורכת, מתרגמת, פמיניסטית שאמונה על שיח פמיניסטי ושיח על ספרות הפנטזיה כאחת: "הנה, הנה, הנה, מצאתי את הדיון על דוח מיוחד ופמיניזם! ארוך כאורך הגלות ומעניין מאד" [קישור] דרך הדיון, איתרתי את ההודעה המקורית של ענבל גולדברג בפורום פמיניזם בתפוז, שהווה טריגר לדיון בפורום מד"ב האמור. מדובר בהערה הסרט דוח מיוחד, שמתרחש איפהשהו עמוק לתוך המאה הזאת, כשהעולם עתידני לחלוטין, רק הנשים בו עדיין מכינות אוכל, משקות עציצים והן האמא והאשה של מישהו לפני כל תפקיד אחר. www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/viewmsg.asp?id=68&msgid=8255612 הקישור האחרון הזה, מפורום מד"ב, סוגר מעגל. התחלתי בפורום פמיניזם הותיק והטוב בתפוז ומסיימת בו - ובקשר בין "הגטו הפמיניסטי" לבין מקומות אחרים ברשת, שם נדונים שאר הבטי החיים מפריזמה פמיניסטית. הנה, הקשר קיים. בנימה אופטימית זו - אני מאחלת לנו הנשים, הפמיניסטיות, הפמיניסטים, הגולשות והגולשים ברשת, חיים אוטונומיים - ועם הרבה אהבה. זו המשמעות האמיתית של יום עצמאות בעיני, 365 ימים בשנה. תודה למי שסייעו לי בקישורים וציטטות, בהכנת המאמר הזה. המאמר נכתב בתוך סדרת מאמרים במגזין "בית הנבחרות" של אתר הדרך למעלה - www.haderech.co.il.