לא רק בשמאל המצומק שלנו, אלא, מסתבר, גם בתוך הממשלה יש כאלה שהשם אכרם אל-סברי מפחיד אותם. תשאלו את השר יוסף פריצקי, שעד היום אינני מבין מה הוא עושה בממשלה אחת עם הנגבי, איתם ואילון. אכרם ישאג - ופריצקי לא יבהל?
טוב, אז אנחנו יודעים מיהו הפריצקי הזה, אבל מיהו אל-סברי? נו באמת, זהו האיש החזק ביותר ב"ירושלים המאוחדת לדורי דורות", חזק אפילו מלופוליאנסקי, ואל תשאלו: "לופו - מי?" האכרם הזה הוא, לא פחות ולא יותר, המופתי של ירושלים, החולש על הוואקף ועל השערים להר הבית.
בימים אלה יצא המופתי הנ"ל מאלמוניותו היחסית, כשהתייצב לחסום בפיו ואולי גם בגופו "פלישה" לא רצויה לממלכתו. לא, איש-הדת המוסלמי הזה לא יתן ליהודים לעלות ולבקר בהר הבית. ירושלים השלימה בריבונות ישראל? הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים? ישראל היא החזקה במדינות האיזור? שטויות. בעזרת פריצקי, בסיוע גלאון ורן כהן, וגם בסיעתא דשמיא של החרדים - אני, המופתי, אעמוד בפרץ. לא אתן לכף רגל יהודית לדרוך בהר הבית.
צחי הנגבי, השר לביטחון פנים, שבדין ובצדק הכריז שלא יתכן המשך המצב האבסורדי, לפיו לכל העולם ואשתו מותר לבקר להר, רק לא תדרוך שם כף רגלם של יהודים וישראלים. ראשית, יש פה אפליה שריח של אנטישמיות נודף ממנה. ושנית, כלום שכחנו מי כאן הריבון? כנראה, שכחנו גם שכחנו, ובא השר הנגבי לתקן את המעוות.
אז באים אנשי שמאל ושינוי ומשמשים בת-קול למופתי ולכנופיות הטרור הפלשתיניות, המהלכים עלינו אימים: אם יגיעו יהודים להר הבית ללא הסכמת הוואקף, ההודנא תחוסל ואינתיפאדה שלישית תפרוץ. אללי, מייבבים פריצקי וחבורתו, אל נא ממך הנגבי, אל נא תביא עלינו טרור ואלימות...
כי זהו האבסורד שאין-כמוהו, שמייצרת חבורת התבוסתנים שלנו. בטרור תמיד אשמים היהודים, הפלשתינים רק "נאלצים" להרוג בנו כתוצאה ממהלכינו הנלוזים. וכי למופתי, לחמאס ולפתח יש ברירה אחרת מאשר להכות ביהודים, שמעיזים לממש זכותם ולבקר בהר הבית?
וכי בצד הפלשתיני יכול לקום איזה "פריצקי" משלהם ולהזהיר את המופתי ושאר אנשי הדת המוסלמים, חסרי הסובלנות המינימלית, לאמור: השתגעת, יא שייח אכרם, למנוע מישראלים לבקר במקום הקדוש גם להם? מה, ההר הזה יקר רק לנו, המוסלמים? וכי היהודים רוצים להשתלט עליו, לגרש אותנו ממנו? וכי אינך ירא מן המשטרה הישראלית, הצבא הישראלי, החזקים כל כך?
לאושרם של המוסלמים, אין להם "פריצקי" כזה. גם לא יכול לקום אחד כזה בחברה המוסלמית רודפת ה"כופרים" וה"ציונים". ולמזלם, בצד הישראלי יש גם יש. בצד הישראלי שוררת חולשה נפשית, מנשבת רוח של ותרנות ותבוסתנות, שנבהלת מכל איום, בין אם הוא נשמע ממשרדי הוואקף על הר הבית, בין אם הוא יוצא ממקורות הפתח ברמאללה ובין אם נאמר בפי מנהיגי החמאס בעזה, שככל שהם חצופים יותר כך מופיעים פרצופיהם יותר ויותר על מסכי הטלוויזיה שלנו.
בהר הבית, בימים הקרובים, תיבחן ממשלת ישראל, ומידת נחישותה ונכונותה לעמוד על מימוש זכויותיו הלאומיות של העם היהודי במקום הקדוש לו ביותר. האם תהיה זו ממשלה שבה פריצקי הוא נותן הטון, או שמא ממשלה שבה הנגבי וחבריו למחנה הלאומי הם הקובעים והמכריעים?