"הצבא ייסגר בשעה 5 לפנות ערב, יופחתו עד למינימום סיוריהם של מטוסי הקרב, כל ספינות הצי יושארו בנמל ויושבתו כלי הרכב המשוריינים (רק"מ), כל זאת עקב הקיצוץ בתקציב הביטחון", כך הודיע המטכ"ל.
השוודי, לא הישראלי (לפי פרסום ב-Y-net). אנו איננו יכולים לנהוג כך. בימים אלו של התמודדות קשה על גודלו של תקציב הביטחון ועל חלוקתו בתוך צה"ל, אנו זקוקים לכלי הערכה, שקלול ומדידה איזה מרכיבי עוצמה עלינו לבטל ולאלו מרכיבים כדאי יותר להקצות משאבים כך שנוכל לשמור על עוצמתו של צה"ל.
בממד הכלכלי, אפשר במידה מסוימת, לחזות את ההתפתחות הכלכלית של חברה עסקית או של מדינה בהתאם לאינדיקטורים מסוימים. הבנקים הלאומיים ובמקרה שלנו בנק ישראל, מפרסמים מעת לעת תחזיות למצב המשק הלאומי ושיעור הצמיחה שלו על-פי משוואות המשקללות את האינדיקטורים השונים. תחזיות אלו אפשריות מכיוון שניתן למדוד את התוצאות. לדוגמה: בחברות היי-טק אשר אמונות על פיתוח ויצור תוכנות או חומרות חדשות, שיעור הגידול של תקציבי מו"פ (מחקר ופיתוח) עשוי להצביע על הביצועים הכלכליים של החברה בעוד שנים מספר.
בחברה עסקית אפשר לבדוק את המאזן, ההכנסות והרווחים. במשק לאומי אפשר למדוד את שיעור הצמיחה, את רמת החיים וכדומה. גם בתחום יישומי טכנולוגיות חדשות אפשר לחזות בוודאות רבה את העשור הקרוב עקב משך הזמן הארוך מפיתוח טכנולוגיה חדשה ועד ליישומה בקנה מידה גדול. אולם כאשר עוסקים בתקציב הביטחון אנו ניצבים לכאורה מול שוקת שבורה, הרי לא ניתן למדוד את התוצאות במנות של עוצמה וקשה מאוד להשוות בין שתי הקצאות איזו מהן מגדילה יותר את העוצמה ובכמה.
במחקר שהולך ומתקדם בימים אלו פותחה יכולת למדוד וליצר את "מדד העוצמה". המדד מאפשר למדוד את תרומתו של כל מרכיב בצה"ל לעוצמתו. יתר על כן, ביכולתנו לחזות כיצד שינוי בכל מרכיב ישפיע על העוצמה על ציר הזמן. לדוגמה: הקצאת משאבים להחזקת טנקים, נגמ"שים ומטוסים מיושנים שומרת על העוצמה בטווח הקצר אך תחליש את צה"ל בעוד שנים מספר מכיוון שהאפקטיביות שלהם תלך ותפחת. לעומת זאת, הקצאה מקבילה להכשרת פרחי טייס אינה תורמת דבר בשלושת השנים הבאות לפני שיגיעו לסטטוס מבצעי, אך תרומתה תלך ותגדל במשך 10 השנים שלאחר מכן.
לכאורה אפשר למנות את האינדיקטורים העיקריים של עוצמה צבאית עתידית אך עדיין עבודה רבה עלינו לעשות כדי ליצור מדד משולב מנבא עוצמה. השילוב חשוב ביותר מכיוון שמרכיבי עוצמה פועלים במשולב, לדוגמה: אמצעים לתקיפת מטרות בעומק אינם אפקטיביים ללא אמצעים שיביאו מודיעין מדויק ועדכני. עד שיפותח מדד כזה ימשיכו גופי התכנון והתקצוב לתכנן לפי אינטואיציות את המבנה העתידי של צה"ל ולהקצות לפי לחצים את המשאבים שהולכים וקטנים.
באם איננו יודעים למדוד את השינוי בעוצמתנו, כיצד יודעים אנשי המודיעין למדוד את השינוי בעוצמתם של יריבינו הקרובים והרחוקים? בכמה אחוזים השתנתה עוצמת מערך הטק"ק הסורי בעשור האחרון ומה התחזית לשנים הקרובות? באיזו מידה יתחזקו בשנים הקרובות ארגוני הטרור הפועלים נגדנו? האם הטעויות המפליגות בהערכת עוצמתה הצבאית של עירק נבעו רק מחוסר מידע או אולי גם ממחסור בכלים למדידה והערכה? הצורך המודיעיני הוא כה חיוני עד כי קהילת המודיעין עשויה לאמץ ראשונה את מדד העוצמה ככלי מחקר מודיעיני.
________________
הכותב הינו אל"מ (במיל.)