ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו צריך לנהל את המדיניות הביטחונית של מדינת ישראל תוך התחשבות בגורמי חוץ והתגברות על מכשולים לא פשוטים שהם לפעמים מערימים על מדינת ישראל מתוך זלזול בצורכי ביטחונה (ע"ע: חוסיין) עד כדי מאוויים להשמדתה על יושביה (ע"ע: אחמדינג'אד).
חלק מהמדינאים המגדירים עצמם כימין והנחשבים על-ידי אחרים כימין קיצוני, מציעים לראש הממשלה להצהיר הצהרות ישירות, בוטות, גלויות, נחושות, בדבר זכויות עם ישראל על הארץ כולה ובעוד כמה תחומים הנראים להם חשובים ועקרוניים לשיטתם.
חוגי ימין אלו אינם דואגים יותר מראש הממשלה לשלמות הארץ ולביטחונה, אך שיטתם תתרום לכך פחות.
למעשה, הנוהג בשיטה זו הוא דווקא אחמדינג'אד, להבדיל, אשר מתלהם בנאומיו בכל אתר ומעל כל במה ופורש את משנת שנאתו ליהודים, למערב, לכל קידמה, תוך איום בהשמדת מדינת ישראל, הכחשה מתמדת של השואה, דבקות בערכים חשוכים, וזאת לא רק במסגרת מילים אלא גם בגיבוי של מעשים - ניסיונות להשגת נשק גרעיני כדי להגשים תוכניותיו, הפעלת משטח אפל במדינתו, שחיתות שלטונית ודיכוי עריץ של עמו.
חוסיין אובמה מתעלם מהעובדות האופפות את מהלכיו, עקרונותיו, פעולותיו, השקפותיו של נשיא אירן ומתייחס אליו כאילו הוא בא בדברים עם נציג מתון מדנמרק, המתקבל בכבוד מלכים באקדמיות בעולם ומעל הקתדרות שלהן מטיף בגלוי ובמוצהר נגד היהדות כמו גם נגד הערכים של העולם החופשי - ומתייחס אליו בידידות מופגנת.
בין שני אישים אלו, והכוונה בתואריהם הוא, כמובן, לשלילה - נמצא ראש ממשלת ישראל אשר מדיניותו צריכה להתחשב בשניהם - וזאת נעשה בזהירות ובתחכום המתבקשים. בבואנו לבחון את המהלכים הננקטים על ידו, צריך לרדת לשורש הכוונות של ראש הממשלה, ולא די בהתייחסות שטחית לדברים.
בדיקה מושכלת מעלה כי לא היה יכול להיות נאום יותר טוב מזה שננאם בבר-אילן.
המסר שהועבר אל גורמי הטרור ומטיפיו, ובראשם אחמדינג'אד התומך בחיזבאללה ובחמאס ומהווה איום על ישראל, הוא כי אין שום סיכוי להקמת מדינת טרור פלשתינית לאורכה של מדינת ישראל לאור מטרותיהם של ראשי כנופיות הטרור שאינם רוצים ואינם מסוגלים לוותר על עיסוקיהם, ותחת משנתו של אחמדינג'אד - כיצד יצהירו כי הם מכירים במדינת העם אותו הוא רוצה להשמיד?...
המסר שהועבר אל חוסיין, הוא כי הלחץ שלו על ישראל מתקבל כאילו בהסכמה, כדי שיעבור הלאה ויגיע עד לחסימה טוטאלית אצל... כנופיות הטרור.
בבחינת נאום בר-אילן יש להתחשב במבוי הסתום אליו נקלעה מדינת ישראל בעקבות עלייתו של חוסיין לכס הנשיאות בארה"ב, במקביל להתקדמות המשמעותית של אחמדינג'אד לעבר שליטה על אמצעי לחימה בלתי קונבנציונליים כולל נשק אטומי.
כדי להתערב התערבות הכרחית במה שנעשה במדינה אחרת, אי-אפשר להימנע מנקיטת מהלכים מתוחכמים ומדרכים עקיפות.
הדרך הישירה והפשוטה, הברורה לכל, מובילה לכיוון אחר - לאי-התערבות במה שנעשה באירן, ולהסכמה להגדרה עצמית של כנופיות הטרור, דבר שתוצאתו התגרענות אירן וייסוד מדינת טרור, לזה גם לזה אי-אפשר להסכים.
הדרך האחרת, שמרוב אי-ישירותה לא כל כך מובנת לרבים, היא כפי שמבצע בפועל ראש הממשלה.