חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קורא לפרקליטת המדינה להתפטר מתפקידה ולהסיר את מועמדותה לבית המשפט העליון, בשל החששות הכבדים להטיה פוליטית.
הרקע המיידי הוא פרשת ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי החשוד במעשים שעליהם אמר היועץ המשפטי שבראותו אותם "חשכו עיניו". לפי הדיווחים, המשטרה, בגיבוי הפרקליטות, עסקה בסימון חשודים - בהם ראש הממשלה שרון והשרים ליברמן ואולמרט - ולאחר מכן בהקלטה, תמלול שיחותיהם - גם כאלה שלא נכללו בהיתר שהתקבל מבית המשפט - ושמירת התמלילים בכספת של מזרחי.
בעוד שהיועץ המשפטי רובינשטיין הזדעזע מהמעשים, פרקליטת המדינה ארבל יצאה בהכרזה התוקפת את עמדת היועץ המשפטי ומגינה נמרצות על משה מזרחי.
פרשה זו, כמו פרשות אחרות (כמו התנהגותה של הגב' ארבל בעניינה של ליאורה גלט-ברקוביץ', הפרקליטה שניסתה - לפי הודאתה - להטות את תוצאות הבחירות, החל מעצם מינויה של פרקליטה שדעותיה ידועות לחקור פרשה רגישה זו) מעוררת תהיות שמא הפרקליטות, ובעיקר העומדת בראשה, מוטה פוליטית: כיצד נתאפשר לח"כ יצחק הרצוג וראש הממשלה לשעבר ברק לשתוק בעניין העמותות של מפלגת העבודה בלי ששמענו על הקלטות ותמלילים? וכיצד נתאפשר לח"כ זהבה גלאון לשתוק בלי שנודע על הקלטות ותמלילים? כיצד קרה שהמתומללים עליהם דיווחה התקשורת הם כמעט תמיד אנשי ימין?
ועוד, האמנם הטענה שהתמלילים שמורים בכספת מבטיחה שתוכנם לא ידלוף? האם מזרחי הוא האדם היחיד בעל מפתח לכספת? האם אי אפשר להעלות על הדעת שכבר עתה יש עותקים משוכפלים המצויים אפילו בידי עיתונאים שטרם עשו בהם שימוש, והממתינים לשעת כושר שטרם הגיעה? ומדוע זוכה התנהגות בלתי חוקית בעליל וחסרת אחריות להגנה וחסות מלאות של הגב' ארבל? הייתכן שמי שמייצר חומר נפץ כה מסוכן, או מי שמגן על היצרן בלהט, אינו מוטה פוליטית?
ושאלת השאלות - האם לא נשקפת סכנה חמורה לאמון הציבור במערכת המשפט אם הגב' ארבל תשב בבית המשפט העליון?!