מספר ההרוגים והפצועים למיניהם בשנה מתאונות דרכים - גבוה יותר מהפיגועים של המתאבדים, מהמאבק באינתיפאדה בצירוף המלחמה שהיתה בלבנון.
בכל המקרים האלה, הארץ כועסת וגועשת ובצדק דורשת פתרונות, מעשים ותוצאות. בנושא תאונות הדרכים, יש התעוררות לאחרונה, בכל המגזרים וכשיש רצף של תאונות אכזריות מיותרות, מרגיזות - הציבור, העיתונות והתקשורת האלקטרונית מבליטות את הנושא - דבר שדוחף את המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ומערכות החינוך ליתר פעילות ויתר לחץ דם לזמן מוגבל, עד שסערת הרגשות יורדת והחיים חוזרים לזרום בנוסח הישן - תוך הרמת כתפיים ועיניים לשמים אולי משם תבוא עזרה.
הגורמים לתאונות הקלות והקטלניות, אינן בהכרח התשתיות, המשטרה ורשויות החוק. האדם מאחורי ההגה, יש לו ברוב התאונות הקשות חלק לא מבוטל בארוע, אם זה בעייפות מצטברת, שתייה לא מבוקרת, טיפול והזנחה טכנית של האוטו וגם ניצול ציני של בעלי חברות את הנהגים השכירים.
בעלי חברות רכב, כמו מובילים של ציוד כבד, אוטובוסים פרטיים, משאיות להובלת אנשים וציוד המופעלים על-ידי נהגים שכירים, לא מקבלים את התנאים הקבועים בחוק, לשעות נהיגה, להכשרה מתאימה, וכאשר שכרם תלוי גם בפרמיות על מספר ביצועים או הובלות - אין פלא שהם עייפים, לא עירניים ומועדים לתאונות.
נכון שמשטרת התנועה, משקיעה מאמצים רבים בשטח, בהרתעה ונוכחות ועמותות רבות העוסקות בנושא, לרבות המועצות הממלכתיות מנסות להילחם בתופעה הנוראה - אך נראה בלא הצלחה גבוהה.
התאונה הקשה והמיותרת האחרונה - בה נהג משאית שנסע במהירות גבוהה ובמיוחד כאשר לפי טענתו ישן רק שעתיים באותו יום, ולחובתו 16 הרשעות בשנה האחרונה, פגע והרג אדם שניצל מתאונה ופצע קשה את מפקד הימ"מ של משמר הגבול, שחש לעזרתו, ופשוט כיסח את כל שורת הרכבים שעמדו בצידי הכביש וגרם לתאונת שרשרת - היא דוגמא בולטת לגורם האנושי, המופיע תדירות בניתוח של גורמי התאונות.
גם העובדה שנמצא כי המשאיות מעורבות פי 2.5 יותר מכלי רכב אחרים בתאונות - אינה מפתיעה, שהרי הם נמצאים יותר מכלי רכב פרטיים על הכבישים, בשל עיסוקם הספציפי וכשמוסיפים לכך את האלמנטים של הרצון לעשות מה שיותר נסיעות ושעות נוספות כדי לעלות את המשכורת, לא מקפידים על תקינות טכנית גבוהה, עוברים על הוראות של מגבלות ההעמסה הרצויה כדי לחסוך בנסיעות והפחד שאם יתנגדו או יתלוננו - יישארו גם בלי עבודה ותעסוקה, והרי בפניכם נהג מועד לתאונות קטלניות.
מכל הגורמים שהתראיינו לאחר רצף התאונות האחרונות - שמעתי בעיקר הסברים מלומדים כולל התנצלויות וניתוח שלאחר. מאף גורם מוסמך ורציני - לא שמעתי על ניסיון הרתעה ובדיקה לפני התאונה. שיטת הניקוד וצבירת נקודות, לרבות העונשים המצחיקים לפעמים של בתי המשפט, מספר הנהגים בפסילה שנוסעים בכבישים - מוכיחים שכל מה שנעשה עד עכשיו לא מספיק וחייבים לעשות יותר ומהר. כולל ענישה קשה ומכאיבה, לרבות תיקונים בחוק להטלת עונשי מאסר מינימום + שלילת רשיונות נהיגה, יותר נוכחות משטרתית בכבישים ביום ובלילה, בשילוב מתנדבים ומשמר אזרחי ומציאת פתרונות נוספים יצירתיים.
לקבוצה זו, ברצוני לצרף את תרומתי הצנועה בהצעה שהעליתי כבר מספר פעמים, וכאמור קבלתי מכתבי תשובה מנומסים כאשר כל גוף שפניתי מעביר אותי לאחר עד שהתיאשתי.
והרי הצעתי בקווים כלליים:
אני מציע למנות מפקחי "בטיחות תנועה" במספר של בין 5-10 איש, בשלב ראשון, בעלות כספית נמוכה יחסית, ניתן גם להשתמש בגימלאים של המשטרה, בתי משפט לתעבורה, בוחנים ואחרים - שעיקר מטרתם לאתר נהגים עם פוטנציאל מסוכן, מועדים לעבירות תעבורה קשות - לפני שהם מבצעים תאונות - וכל זאת על-ידי בדיקת רישומי ההרשעות שלהם.
תפקידי "מפקחי הבטיחות" - יהיה לסרוק במחשב את כל נהגי ישראל בסדר יורד, החל מנהגי משאיות, אוטובוסים, מובילים למיניהם, רכב כבד, טיוליות, נהגי מוניות וכדו'... לפי הנחיות של משטרת התנועה ומשרד התחבורה ומי שעברו בשנתים האחרונות לבדיקה, עבירות תנועה קשות ומסוכנות כגון: מהירות מופרזת, הרשעות קודמות, תאונות, ניקוד, חציית פס לבן, אי-ציות לרמזורים ובמיוחד אדום, אי-תקינות הרכב ועבירות שיש בהם סכנה לבטיחות הנהיגה - יורדו מהכביש על-ידי סמכויות מינהליות שיינתנו "למפקחים", כולל הוראה למבחנים חוזרים, קורסים לנהיגה מונעת וסמכות להוריד או להשעות רשיונות נהיגה ודירוגם עד לבירור או השתלמות וכדו'...
ואם הדבר דורש תיקון חוק ותקנות - כך ייעשה - שהרי אין תחליף לא בעונש ולא בכסף לחיי אדם או פציעתו.
__________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.