הסערה התקשורתית והפוליטית בעקבות ההדלפות מלשכת שרון ומקורביו, לפיהן הוא אינו פוסל משאל עם בשאלת פינוי הישובים ברצועת עזה - עשתה את שלה.
יש הטוענים שמדובר בבלון ניסוי, ואחרים שמדובר ב"שבשבת" שנועדה לבדוק להיכן נושבת הרוח. פתאום כולם מדברים על "משאל עם", על מהותו, יתרונותיו וחסרונותיו - וח"כ מיכאל איתן אף הזדרז להגיש הצעת חוק בעניין.
למעשה, הנושא עצמו לא חדש וכבר בעבר היו נסיונות בכנסת להביא לידי חקיקה, אך הדבר לא הגיע לידי הבשלה.
המצב החוקי בישראל כיום הוא שאין הסדר חוקתי לנושא המשאל ולכן החלטה על משאל על-ידי הממשלה או הכנסת היא בבחינת מעשה חד פעמי ונסיוני. למרות שתיאורטית ניתן לבצע את ההליך, ספק אם במצב הפוליטי הסבוך כיום הוא יתבצע.
להזכיר, גם רבין ז"ל וגם ברק - הצהירו כי יעבירו להחלטה באמצעות משאל עם, את שאלת רמת הגולן והסכם קמפ דיויד. אך כידוע הדבר עדיין לא הגיע לכדי מעשה. גם אם יוחלט על חקיקה בנושא, על בסיס ההצעה של ח"כ איתן או על בסיס הצעה אחרת, הסוגיות המשפטיות הסבוכות ישארו ויהיה צורך בהנמקות כבדות משקל ובשכנוע ציבורי רב - כדי לאמץ את השיטה, שהיא נדירה למדי במשטרים דמוקרטיים מודרניים.
אירלנד המסוכסכת והנאבקת במלחמת אזרחים ובטרור ניסתה את השיטה ואף ביצעה משאל הידוע כהסדר יום "השישי הטוב" - אך התוצאות הסופיות אינן מעודדות בכלל. ואצלנו, הסקרים השבועיים בעתונות, תכנית ז'נבה של בילין והמפקד הלאומי של עמי אילון - גם הם סוג של משאל עם, על המשתמע מכך.
הרמיזות מצד שרון - שמדובר במשאל עם "מוסרי" - הן בבחינת בדיחה או הומור פוליטי שנון, שכן אין חיה כזאת. משאל עם, במהותו, מכיל את כל האלמנטים של בחירות וניתן להתייחס אליו כאל בחירות חריגות בנושא אחד נבחר, כלומר, גם פוליטי, גם חברתי, גם מוסרי וגם משקף את רוח העם ושאיפתו בנושא הספציפי העומד להכרעה במשאל.
אבל השאלות העיקריות - הן בעיקר אלה: אם יוחלט על-ידי הממשלה ובאישור הכנסת על ביצוע משאל עם:
- מי ינסח את השאלה או השאלות למשאל? כידוע, יש חשיבות רבה לתוצאה בדרך ניסוח השאלה.
- מה יהיה כוחה והשפעתה של התוצאה על הממשלה והכנסת?
- האם התוצאה תחייב את הממשלה או רק תהיה המלצה או פתח לויכוח חדש?
- מי יחליט על ניסוח השאלה - הממשלה הכנסת או וועדה מטעמם?
- האם יהיה מדובר באקט חד פעמי - או בחקיקה שתסדיר את הנושא ותיכנס לספר החוקים שלנו ובעתיד תהפך לחלק מהחוקה? בהנחה, שאכן יש כוונה לבצע משאל - יש לכך השלכות ומשמעויות ציבוריות לא מבוטלות.
הטוענים שהבחירות לכנסת הן משאל העם המייצג והקובע, צודקים באופן כללי ועקרוני. אך בשל מרווח הזמן בין הבחירות עלולות או עשויות לצוץ - כפי שאכן קורה במציאות - שאלות עקרוניות, בעלות השלכות קיומיות - הדורשות הכרעה ספציפית והחורגות מההליך הדמוקרטי הרגיל של הצבעה בכנסת. משאל עם עשוי לתת מענה טוב למצבים מעין אלה.
הנציגים בכנסת הם שמייצגים, אמנם, את העם; אך יש נושאים שהציבור סבור כי אין להשאירם להחלטת נציגיו. אלה הם נושאים מהותיים, קיומיים, עקרוניים - שלא תמיד כלולים במנדט שקיבלו הח"כים עם היבחרם.
האם יש למשאל השפעה על הממשלה והכנסת? התשובה היא - בהחלט כן. אין ממשלה, שיכולה להרשות לעצמה לצאת למשאל ולא להתחשב בתוצאה. אי התחשבות בתוצאה היא עילה לקיום בחירות חדשות או להחלפת הממשלה המכהנת.
השאלה אם יש לבצע את ההליך במלואו על-פי המשאל - היא שאלה הקשורה במצב העובדתי והפוליטי בשעת הביצוע. כמובן שאם יש שינויים בשטח, עובדתיים ומדיניים, יש גם מקום לשינויים בהחלטה.
אם בשלב שבין גמר המשאל לביצוע יש שינוי מהותי בנסיבות - לדוגמא הרשות הפלשתינית מתמוטטת/מתחלפת, החמאס המשתלט על הרשות, הטרור מתגבר - יש מקום לשינויים על-ידי הממשלה והכנסת מבלי להתחשב בתוצאות המשאל. איך שלא יהיה - עדיין מוקדם להתחיל לחגוג. עד אז נסתפק ב"משע(א)ל חם".
___________________________________________________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.