רנטיסי זכה בצדק ב-72 הבתולות המובטחות לכל מחבל תופת. הוא בן-מוות כמו אחמד יאסין לפניו ויאסר ערפאת בתורו, אחריו. ערפאת ראוי לגורל דומה, כמי שברשימת החיסול שלו מצויים ששה מיליון יהודים.
למעשה, קיים נימוק אחד בלבד המצדיק את דחיית חיסולו של רב-המחבלים מרמאללה: העובדה שבמעשיו הוא מציל את ישראל משגיאות רבות מעשי ידיה: מאוסלו, דרך מפת הדרכים שאינה מובילה לשום מקום ועד "תוכנית" ההינתקות מן הדרך הציונית, המשדרת שישראל ויתרה על המלחמה בטרור ובחרה בבריחה מהציונות, מהאחריות ומההיגיון הבריא. מבחינה זו ערפאת החי מפחית את הסיכוי שישראל תסכים להקים מדינת טרור לצדה בהתחלה ועל חורבותיה בהמשך.
אם לא ניתן ליישם לגבי ערפאת את גורלם המוצדק - גם אם באיחור רב וכואב של חבריו יאסין ורנטיסי - ראוי לשקול את הבאתו לישראל, העמדתו לדין, וההמשך - עיין ערך אדולף אייכמן. לחילופין, חובה לנתקו ניתוק מוחלט מתקשורת וממבקרים, כלומר להדק את המצור עליו ולמנוע את תיפקודו כיו"ר רשות הטרור הפלשתינית.
חודש חלף מאז חיסולו של יאסין ועד הבא בתור רנטיסי. בציבור כבר היתה תחושה שהמדיניות הנקוטה היא בבחינת "להרוג מחבל ולנוח", ואפילו אין ודאות שרנטיסי היה מחוסל אם לא היה מתוכנן משאל מתפקדי הליכוד בעוד שבועיים. תורמת לחשד זה הוראתו של שר הביטחון לחסל את רנטיסי עד מוצאי שבת, כלומר עד ישיבת הממשלה האחרונה לפני המשאל, באופן שניתן יהיה להפיק מהפעולה רווח פוליטי, ולא רק תועלת ביטחונית. אבל, אם היתה הזדמנות להכות בראש הנחש, אסור היה להחמיצה.
טעם לפגם יש בחסינות הניתנת למחבלים אחרים, והדוגמא הבולטת ביותר ביניהם - מוחמד דחלאן. מדובר במפקד הפיגוע הנורא שקטע את רגליהם של ילדי כפר דרום, בבכיר ברשות הטרור הפלשתינית, ובמי שנושא את עיניו לרשת את המבוקש מספר אחת - ערפאת.
לא מדובר רק בחסינות, אלא בהכשרת הקרקע מטעם ישראל כדי להמליכו על רצועת עזה לפחות. בהקשר זה עושה ישראל פעילויות רבות ומסוכנות למען "יקיר ישראל" החדש: מחיסול יריביו בחמאס ועד לחיסול הנוכחות היהודית ברצועת עזה, על-ידי טרנספר ובריחה. כל התהליך נראה כלקוח מסיפור המן במגילת אסתר, אם כי במהופך: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אבל, במקרה שלפנינו, אחשורוש הוא שרון וה"צדיק" על הסוס הוא רב-המחבלים דחלאן.
במקום לנתק יהודים מבתיהם בארצם רק בגלל היותם יהודים, על ממשלת ישראל לנתק מחבלים מעולמנו. הדב הישראלי עוד טרם ניצוד, אבל המחבלים של אש"פ/חמאס כבר מחלקים את עורו. ישראל של שרון לא למדה את הלקח של ישראל של רבין/פרס/ביילין: המלכת מחבל כלשהו על שטח כלשהו בארץ ישראל המערבית היא בבחינת גולם הקם על יוצרו. לפיכך היעד הבא צריך להיות דחלאן.
___________________________
כותב המאמר הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
