מי שחושב שרק בישראל מתערב בית המשפט העליון בענייני מלחמה בטרור, קיבל בתחילת השבוע שעבר תזכורת מעניינת מבית המשפט העליון האמריקני.
בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק, ברוב של שישה נגד שניים, כי בית המשפט הפדראלי יוכל להתערב בעניינם של אזרחים זרים, העצורים במחנות המעצר האמריקניים בבסיס גוואנטנמו בקובה, ושל אזרחי ארצות הברית העצורים במתקנים צבאיים אחרים, מאז המלחמה באפגניסטן.
ניתן לראות בכך מכה רצינית לעמדת ממשל בוש - ובעיקר לשר המשפטים, ג'ון אשקרופט, לפיה עניינם אינו שפיט. עמדה זו נתמכה בשורה של פסקי דין בערכאות פדרליות נמוכות יותר, שפסיקת בית המשפט העליון הפכה אותן.
בית המשפט העליון האמריקני לא שלל את זכותו של הממשל לעצור את החשודים - כפי שדרשו באי-כוח העצורים. אך הוא קבע, כי במסגרת השיטה המשפטית של ארצות הברית, יש לבתי משפט פדראליים הזכות לבדוק את מעשי הרשות המבצעת, ולבטלם כאשר אינם עומדים במבחן החוקה.
פסקי הדין הללו ניתנו בעניין של שאפיק ראסול (Shafiq Rasul) ומאות "לוחמי אויב" בהגדרתם, שהובאו מאפגניסטן ומפקיסטן, ועצורים במחנה גוואנטנמו בקובה ובמתקני כליאה אחרים של הכוחות המזויינים של ארצות הברית, שעלו לדיון אף הם.
במקרה של האזרח האמריקני חוזה פאדייה (Jose Padilla), שנתפס על אדמת ארצות הברית במהלך מה שהממשל מגדיר כניסיון להפעיל "פצצה מלולכלכת" בארצות הברית גופא - נקבע, כי עליו לפנות לגורם המשפטי המתאים, ולא לעתור נגד שר ההגנה דווקא. כלומר, עליו לעתור נגד מעצרו לבית משפט בערכאה נמוכה בדרום קרוליינה, שבה הוא עצור. כזכור, בתי משפט בערכאות נמוכות יותר הביעו ספק לגבי חוקיות מעצרו של פאדייה.
עניינו של יאסר עיסאם חאמדי (Yaser Esam Hamdi) מעניין. במהלך בירור עתירתו, טען הממשל כי חאמדי, יליד לואיזיאנה שגדל בסעודיה, ונתפס חמוש באפגניסטן במהלך 2001 כאשר היה חלק מחוליית אל-קאעידה - יוכל להיפגש עם סניגורו בקרוב מאחר שחקירתו הסתיימה בדצמבר האחרון. בית המשפט קבע, כי למרות זאת, הוא יוכל לטעון בבית משפט אמריקני, כי מעצרו לא היה חוקי וכי נשללו זכויותיו החוקיות.
"קבענו כבר, כי ברור שמצב מלחמה אינו שיק ללא כיסוי עבור הנשיא בכל האמור בזכויות האזרחים", כתבה השופטת סנדרה דיי אוקונור בפסק דינה, בשם שופטי הרוב.
החלטת הרוב יוצרת מהלך חדש בלוחמה בטרור בארצות הברית. נראה, כי מעתה ייאלץ הממשל האמריקני לנהל את מלחמתו בטרור בארצות הברית גופא ובעולם כולו, תוך ביקורת שיפוטית קפדנית. כפי שלמדנו במהלך השנים - זה מסובך וקשה, אך אפשרי.
במחנה המעצר האמריקני בבסיס חיל הים גוואנטנמו בקובה עצורים מאז הפלישה לאפגניסטן כשש מאות איש, בני כארבעים מדינות. לכן, צפוי, שבתי המשפט הפדראליים יוצפו, כנראה, בקרוב בתביעות, שיגישו בשמם האגודה האמריקנית לזכויות האזרח (ACLU) וארגונים אחרים.
הדיון יהיה משפטי גרידא, אך יוכיח, כנראה, כי ככל שגווע האיום במלחמה נוטה בית המשפט האמריקני להתחשב בזכויות האזרח כאשר הוא מאזן בינה לבין הביטחון הלאומי.
השלב הבא הינו הניסיון של חסידי זכויות האזרח לערער על חוקיות החקיקה הנרחבת בארצות הברית נגד טרור. עיקר החקיקה התקבל בהליכים מזורזים מייד לאחר התקפות הטרור ב-11 בספטמבר 2001. במדינות שונות ובעיקר בקליפורניה ובחוף המערבי של ארצות הברית, מתנגדים מאוד לחקיקה זו. גם בארצות אירופה יש התנגדות רבה להליכים השונים, שמנהלת ממשלת ארצות הברית במלחמתה בטרור העולמי - ובעיקר, למערכת ההאזנה, שפרסה לתקשורת אלקטרונית למיניה.
אם בית המשפט העליון בארצות הברית יחליט, כי חקיקה זו דורשת ביקורת שיפוטית, יתקשה הממשל להמשיך את מלחמתו בטרור.
תחת ביקורת שיפוטית דומה עלולים המשרד האמריקני לביטחון המולדת (Department of Homeland Security), הרשות לביטחון התעופה (Transportation Security Administartion) וגורמים אחרים להתקשות במילוי תפקידם. רבים בארצות הברית מוחים זה שלוש שנים על סידורי הביטחון המופרזים, שמעיקים על הנוסעים - ובעיקר, בטיסות פנים.
________________
אביתר בן-צדף הוא עמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה.