לומר לא לחושך

כמה זמן נמשך הלילה הנצחי הזה? כאילו הארץ והממשות הולכים ומתרוקנים, וברקע נשמע רק רעם תוף עגום, קודר, תוף בודד שכאילו מבשר על הדלדלותו ההדרגתית של מפעלנו הציוני-יהודי בארץ ישראל. ואנו קיווינו ורצינו כל כך, ונגזר עלינו לראות שוב ושוב את חדלונו של דור המדבר הזה. וההתדלדלות מייסרת, פוצעת, ללא הרפה. השבתת מצח הנחושה של עמיר פרץ (כיום איש מפלגת העבודה, לא לשכוח) את נמלי המדינה, אבדן 4 מליארד שקל בחטף בהינף גיחוך חצוף, באקסטזה חסרת גבולות של פריעה ושכרון כוח, משמשת כאקורד צורם, עכשוי, לריחות הזבל המייסרים את ערינו עם שביתות פועלי הזבל התכופות. והזקנים היוצאים מדי לילה במיטב בגדיהם כדי לא להתבזות ונוברים באותם פחי זבל עצמם למצוא פת לחם עקב קצבאות הגמלאים המגוחכות והלעגניות. והים, אותם חופים בתוליים של הים התיכון שהפכנו לחממות מדמנה חמה ומוצפת צואה ומדוזות עקב דלול מבני החוף הטבעיים ובשפעת מי הביוב והפסולת התעשייתית המפכפכים שפי לים כמעט מכל נהרותינו: הקישון, נחל אלכסנדר, נחל שורק ועוד. ועליבותו של החינוך, אף שתקציב החינוך במדינתנו לתלמיד הוא הגבוה ביותר במערב. ומעבר לכל, אותו טרור רוחני מקדיר-כל של אליטות רהב החוגגות בחיי פאר באטימותן ובשחצנותם, אותה אקסטזה חסרת גבולות של התערערות כל מה שראוי, חדור תרבות, מוסרי ונכון וערכי. ומחירי המזון, שהוא עיקר סל הצריכה של כשמונה עשיריות מאוכלוסיית מדינתנו, המזון שמחירו הוא היקר ביותר במערב. אותן אליטות רהב שחצניות ולא מעט - גזעניות, שלפרקים רק ריקנותן הערכית עולה על מצח הנחושה הבוטח שלהם, להמשיך ולהקדיר את חיי העם הזה. זאת באמצעות שליטה על המילה, באמצעות ניכוס מוקדי הכוח של הפצת המילה - או יותר נכון - מוקדי הפצת הלהג: להג שמנוני עתיר קיטש באיצטלה של דיבר שקול, להג המנטרל כל רצון לפעולה תכליתית, להג חד מימדי וחסר כיוון המרוקן את המשמעות מתוכן. זאת בראש וראשונה באמצעות האקדמיה במדעי הרוח והחברה, חסרת חשיבות אומנם בקנה מידה בינלאומי (מדורגת מתחת למקום המאה מבחינת התייחסות בעולם לפירסומיה) אך כזו המציבה גיבורים מקומיים המתווים את האקלים והמערכת הערכית במקומותינו. אותן אליטות המורכבות כיום גם מלא מעט גזענים אטומי רגש וקרתנים המאפיינים תכופות את "שינוי" - שמנהיגותה חסרת העקרונות, במידה ואינה מועסקת בפרשיית תפירת תיק והרשעת איש - אחיו, מתלכדת בנטפי שנאה ובמנטליות לינץ' גזענית של מתעשרים חדשים ריקים מתוכן ומתרבות, לכל מה שערכי ותרבותי ויהודי ואמיתי בארץ הזאת. והמרכיב הוותיק והחשוך של האוליגרכיה - הסאוב המצטחצח בצדקתנות ובמינונים עודפים של לגיטימציה עצמית של העבודה על מנגנוני הפריעה הבולשביקיים והנשלניים שלה, שכאילו מצפים לעירוי דם מחודש של הזרמת כספים עם ההצטרפות לשלטון. מפלגת מנגנוני שליטה כושלת שהביאה עלינו את מפולת אוסלו, את אנטיפאדת הדמים בת ארבעת השנים, ואת בידוד ישראל והשנאתה בעולם (למשל, בסוף תקופת שלטון ברק ניתקו ארצות ערב את יחסיהם עימנו. בתקופת פרס כשר החוץ, עסקו עראפת ואחרים בהסתת זוועה כלפי ישראל בעולם, כמו בוועידת דרבן בדרא"פ) תוך ניהול מדיניות חוץ הרת אסון ומתרפסת, ותוך נחשול כלכלתנו. ועכשיו הם מתיימרים להיות מושיעי אותה מדיניות חוץ זאת עצמה שאנו עוד מלקקים את פצעינו מכשליה, ומתיימרים הם להוות את מושיעי החברה והכלכלה שהם הם היו הארכי-הורסים שלהם במשך שנות דור. אך יש עוד, אולי רק זו הפעם, בטרם תקדר הארץ ויחשך האופק, אולי רק זאת הפעם יש תקווה עוד לחידוש נעוריה של האומה. להתנער מאותם אוליגרכים גזעניים של פריעה ומחשך, אותו מחשך של מעין אלילות מקרבנת וסגידה לאלילי שווא נוצצים וריקים תוך חוסר עקרונות, היעדר אתיקה ותרבות וחדלון ערכים וחגוג המעטים על חשבון מקורות החיוניות של האומה. לאמר לא ל"שינוי" ול"עבודה! _____________________ קישור: מוטיבים אטאביסטים של רוח קירבון ואלילות קמאית בחברתנו www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=5726 ________________________

לאמר לא ל"שינוי" ול"עבודה"

והרי הסגידה למולך ההינתקות דומה שצברה תאוצה, תפחה ועבתה כאותו שד היוצא מן הבקבוק ומתעבה למימדי ענק, תוך מוכנות לעשות ממש כל דבר בשרותו, עד כדי צרופים דיסהרמוניים של מפלגות לקואליצייה בניגוד לרצון הבוחר שהכריע ברוב עצום בבחירות האחרונות בעד מפלגות הימין ודלל את מפלגות השמאל... העיסוק בשאלת ההינתקות החשיך כל נושא אחר. הפך בדומה לאובססיה. והרי הנושאים בתחומים החברתי, הכלכלי, הסביבתי ונושא התרבות הצומחת כאן ומאפננת חברה זאת (או אי התרבות), הן אלה בעלי החשיבות הקיומית האמיתית לגורל המשכיות המפעל הציוני. "העבודה" ו"שינוי" בנוסף לשאר הרעות שהן מגלמות, כן, ה"עבודה" ושינוי" בממשלה הן גם הערובה הבטוחה לכך שאותה הינתקות המתוחמת לכאורה כיום לאיזור הרצועה, תגלוש באפקט דומינו לכל שטחי ארץ ישראל. הנסגנות, ההתכופפות ונמיכות הרוח והנכאים יהפכו לדרך חיים שתכפה על כולנו. יש להתנער, ברצון חיים, רק הפעם הזו, ולכונן ממשלה יהודית אמיתית והגונה שתתווה דרך חדשה, שתעטה רוח חדשה, שתביא להתחדשות נעוריה של אומה עתיקה, מאותו עולם אתמול גמחני ורומס ומשעבד הרוח ומדביר הרצון. על מפלגות הימין כולן יחד עם יהדות התורה וש"ס להתאחד לקואליציה לאותה משימה כבירה, שאולי לא תהיה עוד הזדמנות שנייה לה, בתקופת הבית השלישי. יותר מאוחר, יתכן, יצטרפו לאותה תנועה גורפת ונכונה גם רסיסים של ישרי דרך מ"שינוי" ואולי מ"העבודה", שרצון החיים הנכוחים, האמיתיים כפי שנועדו להיות, חזון תקומת האומה וחידוש פני הציונות - זו שאינה מתבהמת-מתנכרת לרוח ולמורשת עם עתיק - יגבר בהם על דחפי האקסטזה של הפרע ושכרון הכוח. קישורים: היה ים? הרס חופי הים בארצנו כמשל www.faz.co.il/story_2337 ________________ האקדמיה במדעי החברה והרוח: במדעי החברה והרוח, על-פי קריטריון ISI אודות ציטוט והדרשות למאמרים של חוקרים ישראלים, ישראל מדורגת מתחת למקום ה-100 בעולם (ראה החלק האחרון של המאמר) www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=454925&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 ציטוט מהתחקיר: מצבן של האוניברסיטאות הישראליות קשה גם במדעי החברה. מבחינת השפעת החוקרים על התחום שבו הם פועלים כולן ממוקמות מתחת למקום ה-100 בעולם. והנה, רבים גם נחמסו ופלוגיארו והוכפשו על-ידי אנשי האקדמיה הללו, ונאלצו להשקיע זמן לתקן את הנזקים. ואתה שואל את עצמך, מאיפוא אנשי האקדמייה הפורעים שאבו את החוצפה? החוצפה הן לחמוס והן להציב עצמם כאורים ותומים, בעוד בפועל לא ממש מדובר בגדולי הדור... ועבדכם הנאמן מתריע על כך זמן רב, והרי רשימותיו בנושא: האקדמיה הישראלית כבסיס שחיתות www.nfc.co.il/archive/003-D-5874-00.html?tag=16 מרכז רוחני בא"י והכורח באקדמייה הגונה www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=409622&docID=6742&SubjectID=3 מגה-פלגיאריזם, שחיתות וקברנות באקדמייה הישראלית: www.faz.co.il/story_2247 מקור מצח הנחושה של השחיתות האקדמית במדעי הרוח והחברה מה מקורה העמוק של השחיתות הרוחנית הקשה אצל אנשי סגל אקדמי במדעי הרוח והחברה? www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=408696&docID=6742&SubjectID=3 www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=408701&docID=6742&SubjectID=3 נישות פסיכופטיות וחמסניות באקדמיה במדעי הרוח והחברה www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=408712&docID=6742&SubjectID=3 האקדמיה בישראל כסממן לקריסה תרבותית www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=398969&docID=6639&SubjectID=3 www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=398949&docID=6639&SubjectID=3 גרעונות, שחיתות ואליטיזם ריק www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=399260&docID=6639&SubjectID=3 ___________________________________ אתר הבית של הכותב: www.michael-sharon.com