|
מי בודק את דיווחיו של גיל תמרי?
|
|
|
אמריקה
במהלך התקופה האחרונה היינו עדים לאירועים דרמטיים שהתרחשו בארה"ב. ועידת קמפ-דיויד, מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב, התקפת הטרור הרצחנית ב-11 בספטמבר 2001 ומעטפות האנטרקס, כל אלה היו חלק בלתי נפרד מחיינו בשנה החולפת, וזאת הודות לדיווחים בין היתר שהעביר לנו כתב רשות השידור בארה"ב, גיל תמרי.
לכתבנו בארה"ב, גיל תמרי, במה חשובה ונרחבת במסגרת דיווחי החדשות הן בטלוויזיה הישראלית והן ברדיו קול-ישראל. "ערב טוב לכתבנו בארה"ב גיל תמרי..."; "לגיל תמרי יש עידכון...", "גיל אנחנו חוזרים אליך...". די בדברי הקדמה אלו כדי שניכנס לדריכות ונתכונן לעוד איזו מהלומה מדינית הניחתת עלינו מכיוון הממשל האמריקני. האם "נבואות הזעם" והדיווחים הקשים המגיעים היישר מאולפן רשות השידור בארה"ב כולן נכונות ומדויקות? הבה ונבדוק.
יום שלישי ה-11 בספטמבר 2001, נחרט בזיכרוננו כיום שלאחריו העולם כבר לא ישוב להיות כבעבר. התקפת טרור רצחנית על בנייני התאומים בעיר ניו-יורק הותירו את כולנו פעורי פה ומשתאים לנוכח גודל ההרס והחורבן. כל שעות אחה"צ והערב של אותו היום, מדווח לנו גיל תמרי בקולו הדרמטי: "אף אחד לא מדבר עם העם האמריקני, אפשר להגיד שמרגישים פה, יש ואקום מאוד מאוד גדול, אף אחד לא יצא ואמר העניינים תחת שליטה... הנשיא בוש שכולם מחכים שינחת בוושינגטון, בבית הלבן, מפנה את המטוס שלו ונוחת באיזה שהוא בסיס של חיל האוויר בלואיזיאנה. אפשר לדבר על תחושה כללית של אובדן דרך כאן... ועד לשעה הזו עוד לא שמענו ציוץ וצליל מהנשיא בוש.". וכך במשך ארבעים ושמונה השעות שלאחר התקפת הטרור ממשיך להשמיע תמרי דברי ביקורת סמויים וגלויים על אופן התנהלותו של הנשיא בוש ותפקודו לנוכח התקפת הטרור.
לאחר יומיים, ביום חמישי (13.9.01), מתברר שדיווחיו של תמרי על "אובדן דרך" ביטאו יותר תחושת בטן ורגשות אישיים, ופחות ביטאו את מצבה האמיתי של האומה האמריקנית.
כעדות לכך, מדווח לנו תמרי בכבודו ובעצמו, בתכנית "ערב חדש": "הבוקר הזה מתפרסמים סקרים ראשונים אצלנו לגבי כיצד בוש תיפקד במשבר הזה. ירון שים לב לנתון הבא: שמונים אחוזים מן האמריקנים אומרים, בוש תפקד היטב. רייטינג חסר תקדים לנשיא האמריקני. שמונים אחוזים אומרים - למרות כל הדיווחים בתקשורת בוש נעלם, הוא לא נמצא - אומרים הנשיא תיפקד כפי שהוא היה צריך לתפקד...".
על אילו "דיווחים בתקשורת" מדבר מר תמרי? האומנם יתכן כי האומה האמריקנית לא תפסה את מה שחש וביטא באזננו גיל תמרי רק יומיים קודם לכן? ואולי הדיבורים על "תחושה כללית של אובדן דרך" שייחס תמרי לאומה האמריקנית, אינם נכונים בלשון המעטה?
ישראל
בערב שבת, 19.10.01, נכנסים כוחות צה"ל לשטחי הרשות הפלשתינית במסגרת המלחמה בטרור הפלשתיני. כולנו מצפים לתגובה האמריקנית לנוכח מהלך זה של ממשלת ישראל. ואכן, כתבנו תמרי נשאל על-ידי דליה מזור, בתכנית "רואים עולם", למחרת: "עד כמה באמת חריפה ומשמעותית אכן הביקורת האמריקנית?". תמרי: "חריפה ומשמעותית מאוד דליה, ושר החוץ שמעון פרס שיצא הלילה לניו-יורק לוושינגטון וייפגש כאן עם כל ראשי הממשל ישמע זאת בצורה הבהירה והברורה ביותר. הממשל האמריקני אומר שהפלישות הישראליות לשטח הפלשתיני הן רק מבעירות, הן לא מסייעות, ומחריפות את המצב. ולכן הוא אומר עליהן: הן חייבות להיפסק, להיפסק לאלתר. הודעה ברוח זו הועברה לישראל בכל הדרגים".
יומיים לאחר מכן, על רקע צילומים מפגישת פרס-פאוול המובאים בחדשות מבט, מדווח לנו תמרי: "המתיחות בין ישראל לארה"ב זעקה מהזדמנות הצילום של פגישת פרס-פאוול. כך בלא הכרזות, בלא שאלות, בלא כתבים, שתיקה אמריקנית רועמת שהדרישה לצאת לאלתר מהשטח הפלשתיני נותרה להדהד בחלל. שר החוץ פרס אומר היום לממשל אנחנו לא יוצאים מייד".
בראיון שקיים עם שר החוץ, שמעון פרס, אמר שר החוץ: "אנחנו נתנו רשימה מאוד ספציפית למה אנחנו מצפים ואם הדברים האלה יתמלאו אנחנו נהיה מבחוץ".
תמרי : "כלומר ישראל לא מתכוונת להיענות כרגע לדרישה האמריקנית לעזוב מייד עוד לפני שהתנאים מתמלאים?". פרס עונה לו באופן הבא: "אני לא חושב שהם אמרו מייד. הם אמרו בהקדם האפשרי". עוד אמר פרס, בהתייחסו לנאום הצפוי של פאוול: "לעולם הוא [פאוול] לא שמע כל כך הרבה הפחדות לגבי נאום שהוא אינו עומד לשאת".
אך תמרי אינו מקשיב לדבריו של פרס, אלא מדווח לנו: "...סטירת הלחי של הממשל לישראל הצטלצלה עוד בטרם החל פרס את פגישותיו כאן. אם תרצו, המפגשים הפכו לעקרים כשפרס ושרון הוצבו בפני עובדות אמריקניות מוגמרות". כפי שכולנו יודעים, עד היום צה"ל טרם הסיג את כוחותיו כליל משטחי יהודה ושומרון ומדינת ישראל, ואף מדינת ישראל לא קיבלה "סטירת לחי מצלצלת".
ואנו שואלים את עצמנו, האם ניזון תמרי ממקורות בדוקים? האם קביעותיו מבטאות משאלת לב ותו לא? או שמא בקביעותיו החד-משמעיות יש ניסיון לספק כותרת, בין אם היא נכונה ובין אם לאו.
ימים רבים דובר בישראל על נאומו הצפוי של מזכיר הממשל האמריקני, קולין פאוול, על המזרח התיכון ועל משמעויותיו הקשות לישראל. בבוקרו של אותו נאום מפורסם, שנשא פאוול באוניברסיטת לואיוויל, קנטקי, בשעה אחת-עשרה בבוקר שעון החוף המזרחי, שש בערב שעון ישראל, עם ישראל דווח על-ידי שני כתבים על הצפוי בנאום. תחילה דיווח לנו תמרי: "...פאוול גם יבקש להתחיל מיד בתקופת הצינון כלומר, לדלג על דרישתו של ראש הממשלה לשבעת ימי שקט קודם שיתחיל מניין ששת השבועות". מייד לאחריו דיווח לנו יוני בן-מנחם: "ההערכה בירושלים שמתבססת על דברים שאמר פאוול אמש ברשת אי.בי.סי. ששם הוא אמר שיתייחס לאותם שבעה ימי שקט ואמר, שהאמריקנים לא יכפו את הדבר הזה על ישראל, והערכה היא בירושלים שהממשל לא ידרוש מישראל לוותר על שבעת ימי השקט שעליהם סוכם בזמנו עם הממשל האמריקני, כתנאי לתחילת יישום דוח מיטשל".
כיום אנו יודעים שפאוול בודאי לא ביקש לדלג על דרישתו של ראש הממשלה לשבעת ימי שקט - קודם שיתחיל מניין ששת השבועות, כפי שדיווח תמרי. שוב התברר כי דיווחיו של תמרי, על מהלכי האימים של הממשל האמריקני, אינם נכונים. פאוול, בנאומו, כלל לא התייחס לתקופת הצינון.
האם משהו ברשות השידור מבצע מעקב אחר דיווחיו של כתבנו בארה"ב? האם מישהו מוודא כי דיווחים אלו נכונים? האם כשכתב טועה ומטעה יש מישהו הדואג כי הדבר לא ישנה? או שמא אף אחד לא ישים לב ונמשיך לקבל דיווחים שבסיומם נשמע... גיל תמרי, וושינגטון.
___________
הכותב: תומר תדהר, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת
|