נסעתי לבקר את בתי, שעלתה ירושלימה למקום תורה. לשם שינוי, בערב החג לא היו פקקים. הדרך הייתה קצרה מתמיד. קצרה ועצובה.
לאורך הדרך, העולה מביתי אל העיר, ראיתי את הרוע משתולל: עשרות אנשים חומסים להם סכך מעצים לאורך הדרך. לא היו שוטרים ולא פקחים. רק גזלנים, שעשו את מעשיהם ללא חשש.
סכך גזול, אמר לי פעם חבר בר-אוריין, הינו כמו כל גזל. כלומר, מי שרוצה לצאת חובת סוכה, וגוזל לשם כך את זולתו, או עץ ברשות הרבים, הינו גזלן וסוכתו אינה כשרה.
יתר על כן: הנזק, שגורמים גוזלי הסכך, לעצי ישראל, אינו הפיך. חג סוכות הוא תשעה-באב לעצי ישראל - כמו ל"ג בעומר לקבלני ישראל. מאות עצים ושיחים נקטמים ביד זדונית, על-מנת לקשט בענפיהם הגזולים את הסוכות. הנזק, מעריכים גננים, מגיע למאות אלפי ש"ח, וחלקו כבר לא יתקון לעולם.
עיריות ניסו למנוע זאת על-ידי חלוקת סכך חינם, אך מה ימתק הסכך הגזול.
לו יכלו העצים לזעוק - הייתה צעקתם הופכת עולמות.