אקדים ואומר, אני שולל לחלוטין כל מעשה אלימות, ובעיקר של תלמידים בבתי-ספרם. הזדעזעתי לראות את המורה החבולה מאשקלון, שתלמידיה שמחו לנוכח סבלה, והפריעו לאמבולנס לבוא ולפנותה.
מה שאיתרע באשקלון ובמקומות אחרים משקף היטב את התפרקות החברה הישראלית ואת העובדה המצערת, שהכל יודעים: המורים אינם אלא שמרטפים מטעם המדינה/העירייה, ואין לרובם האישיות והיכולת לחנך, להנהיג את תלמידיהם.
היום הודיע ארגון המורים על השבתת מערכת החינוך מחר. צעד חשוב ונבון, שיעביר את המסר החמור לתלמידים. הם יוכלו לישון עוד שעה בבוקר, ויגיעו לבית-ספרם בשמחה רבה ובצפצוף על מוריהם.
לו החינוך היה בראש מעיינם של המורים - היו מנצלים את השעה הראשונה לחינוך נגד אלימות, או אפילו את כל היום.
יסתכלו המורים במראה. הם וארגוניהם מלמדים את ילדי ישראל עוד בשחר חינוכם, כי אלימות משתלמת. כל סוף אוגוסט מקיימים המורים את טוטו האלימות שלהם: ישבתו, או לא ישבתו באחד בספטמבר. בשנים שעברו השביתו המורים את הטיולים השנתיים, כדי לשפר את שכרם ובעיקר את שכר מנהליהם.
נכון, לכאורה, לכל עובד יש זכות לשבות. המורים שכחו, כי מורה שובת הופך את עצמו לעובד - עוד שמרטף, המופקד על הילדים ומועל בשליחותו החינוכית. בנוסף, הוא מעביר לילדי בתי-הספר (ולפעמים גם בגני-הילדים) את המסר הברור והחד: אלימות משתלמת.
החברה הישראלית הנה חברה אלימה. היא הייתה כזו כבר בראשית ימי "היישוב", והמורים אינם עושים דבר לשרש את האלימות מקרב תלמידיהם. אדרבא, הם מדגימים להם את השימוש בה.