ענף התחבורה - דינוזאור נכחד בשוק ההון

התוצר הלאומי הגולמי הוא חיבור תוצאות הקשרים הנוצרים בין מוכרים לבין קונים, בין משווקים לבין צרכנים ובין ספקי שירותים ללקוחותיהם. גם בעידן של תקשורת זמינה ומשוכללת אין תחליף למפגשים בלתי אמצעיים והתחבורה היא המכשיר החשוב ביותר להנעה ויצירה של מפגשים אנושיים. ענף הרכבות החל את דרכו בארצות הברית בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה. תחילה היו אלו יוזמות מקומיות שחיברו ערים סמוכות על ידי מסילות ברזל ומומנו על-ידי בעלי עניין מקומיים. מכיוון שמדובר בהשקעות תשתית נכבדות שהחזרן היה צפוי לאורך זמן, הונפקו אגרות חוב למימון היוזמות, ואלו גלשו באופן טבעי לשווקים הפיננסיים. ב-1830, מרבית ניירות הערך הסחירים בשווקי ההון ברחבי ארצות הברית היו אגרות חוב ממשלתיות וניירות ערך של בנקים ומוסדות פיננסיים. באותה תקופה נסחרו בבורסה של ניו-יורק כ-30 מניות בלבד. ב-1850 המספר הוכפל עשרות מונים, כאשר שני שליש מהמניות ואגרות החוב שנסחרו בניו-יורק היו של חברות רכבות. האופוריה שאפפה את התפתחות הרכבות במאה התשע-עשרה בארצות הברית, מגמדת את ימי בועת האינטרנט או את גאות הבורסה שקדמה למשבר מניות הבנקים בישראל. ההתלהבות הבלתי מרוסנת הגיעה לאירופה, ובעיקר לבריטניה, שאזרחיה השקיעו בתעשיית הרכבות החדשה ביבשת המתפתחת. השהייה של עשרה ימים בהשלמת התקשורת מעבר לאוקיאנוס האטלנטי אולי העצימה את המתח של המשקיעים. כמו בכל בועה בורסאית, גם את בועת הרכבות של המאה התשע-עשרה ליוו התרגשות הנובעת מחמדנות ופחד מהפסדים, ומפגשים בין אמונות, תקוות, הימורים ותחזיות מנופצות. מאבקי השליטה בין טייקוני הרכבות החדשים כללו פרשיות מסעירות של מאבקי כוח יצריים, שחיתות, שוחד, תרמיות יצירתיות בניירות ערך ועימותים בין נוכלים, בעלי ממון ממולחים, איגודי עובדים וציבור תמים. בשנות השמונים והתשעים של המאה התשע-עשרה, התנפצה הבועה הפיננסית שליוותה את עשן הקטרים. כשני שליש מחברות הרכבות עברו ארגון מחדש במסגרת כינוסי נכסים תחת פיקוחם של הבנקים הגדולים באותה עת שיסדו נוהלי פיקוח חשבונאי אובייקטיבי ותרמו לייצוב הענף. ב-1920 התערב המחוקק האמריקני בתעשיית הרכבות וקבע הוראות חוק שצמצמו את מרחב התמרון של השוק החופשי וירדו לפרטים כמו תעריפי נסיעה או שכר עובדי הרכבת. מכאן ועד להלאמה מוחלטת של הרכבות הדרך החוקית הייתה קצרה. תעשיית הרכב שיצרה תחרות יעילה נעצה את המסמרים האחרונים בארון הקבורה המפואר של מסילות הברזל הפרטיות. מעניין לציין, כי המנדט הבריטי בישראל חוקק בשנת 1936 שתי פקודות: פקודת מסילות הברזל הממשלתיות ופקודת מסילות הברזל הפרטיות. שנים רבות אחר כך החלה בריטניה התאצ'ריסטית לחפש דרכים שונות להפרטת מסילות הברזל המולאמות או חלקים מהם, אך עד היום לא הסתיים תהליך הניסוי והטעייה של הפרטה זו. לא רק תעשיית הרכבות היא דינוזאור נכחד משוקי ההון. גם תעשיית הרכב שידעה ימי זוהר לאחר מלחמת העולם השנייה נעלמה משוקי המניות וכיום חלקה בארה"ב נמוך מאחוז אחד משוק המניות. בבורסה לניירות ערך בתל אביב מספר זעום של מניות ענף התחבורה מוצנע בין חברות בנייה לתשתית. במשך כמאתיים שנה ענף התחבורה התבגר ועבר גלגולים ושינויים. מחד התרחשה מגמה של הלאמת תשתיות דרכים ורכבות, ומאידך נבנה שוק תחרותי גלובלי של כלי רכב מסוגים שונים והתפתחו שווקים משניים של סחר במכוניות משומשות ושווקים נלווים של מוסכים, תחנות דלק או ביטוחי רכב. ענף התחבורה מהווה כ-11% מהתוצר המקומי הגולמי בארצות המערב וגם בישראל. חקר השאלה מדוע ענף התחבורה נכחד משוקי ההון עשוי להוליך לכיווני חשיבה חדשים הנוגעים להתפתחותו בעתיד. __________________________ הכותב הוא מנהל אתר האינטרנט [קישור].