צריכה להיאמר כיום - מוטב מאוחר - עכשיו ובימים האחרים, מילה טובה לאנשי זק"א, אשר עושים מלאכת קודש בזיהוי הקרבנות הישראליים שנספו באסון שהמיט הצונמי בדרום מזרח אסיה.
רק לפני שנים אחדות - זוכרים? הואשם האיש העומד בראשם, יהודה משי זהב, באי-היותו ציוני. היו מי שאף הטיחו בו - אתה אנטי-ציוני. זכורות ההתכתשויות המלוליות שהתקוטטו סביבו, ההתלהמויות, ההכפשה והשיסוי. היו ימים. נשמעו קולות.
מה שהוא ועמיתיו למלאכה האיומה והנוראה - אשר אין ערוך לחשיבותה ולקדושתה - עושים, בדבקות שכולה תפילה, ממחיש ומוכיח: לא זה בלבד שיהודה משי זהב ציוני מאין כמוהו, בוודאי מובהק יותר מרבים מאתנו, אלא שהוא פטריוט חרוץ ואמיתי בכל רמ"ח.
ברגע של אמת ובחסד של אמת - יהודה משי מוביל צוות של אנשים מופלאים, אשר אינם חוסכים כל מאמץ נדרש ובעבודת נמלים עמלנית, שקדנית וקפדנית, טורחים לאתר כל פיסת-אור, כל רקמה, כל תא, מתוך ביטוי מופתי לקדושת החיים והמתים, כדי להביאם למנוחת עולמים בקבר ישראל.
תודה, אחים. אלמלא אתם - איך ואנה היו הקרבנות - יהי זיכרם ברוך - מזוהים ומובאים לקבורה?