מתחילת השבוע החולף, ראו אור תוצאות של סקרים ומבחנים שנערכו במערכת החינוך. לא אחזיק אתכם במתח-רב לגבי התוצאות ואגלה לכם כי התלמידים לא אכזבו גם הפעם, וענו תשובות שגויות. בתחום הגיאוגרפיה בצעו התלמידים מחוות הומניטריות או 'צעדים חד-צדדים' (מה שתבחרו) לארצות שכנות ופינו תושבים רבים מבתיהם ללא משאל-עם ועצת רבנים. לא פחות מכך, פורסם כי בידיעת כללי הכתיב והפיסוק אובחנה חוסר ידיעה לא קטנה. וכל זאת מבלי לדבר על עברית תקנית.
בטרם אני תוהה מה הבעיה, אני שואל את עצמי מי עומד מאחורי פרסום הסטטיסטיקות? האם משרד החינוך שרוצה להסביר שהמורים לא מתוקצבים כראוי והגיע הזמן לעצור את הפיטורים? או שמה משרד האוצר שמכין את הקרקע לרפורמה נוספת והחלטה גורפת שתשלח עוד הרבה מורות ומורים הביתה? לאחר התלבטות קשה החלטתי לא לעמוד לצדו של אחד מהמשרדים ולנמק את דעתי בנידון.
בתור יוצא מערכת החינוך ולא סתם אחד, אלא דיסלקט ששרד 12 שנות לימוד, ואני מבקש לציין שרד, אני תולה את האשמה במורים. דיסלקציה כבדרך-אגב, זו לא מחלה, זו בסה"כ הפרעת-לימוד כמו קשיי קריאה, כתיבה וכו'. השלב החשוב ביותר במערכת החינוך הוא התיכון. באותה תקופה, טרודים התלמידים בגיל ההתבגרות אשר רבוי בהורמונים משתוללים ובחוסר דעה צלול, ונוהג להשקיע את מיטב זמנו בדברים זניחים ולא חשובים. ולמה אני מציין את הנתון הזה בטרם אתלונן על המערכת? מסיבה פשוטה מאוד. מערכת החינוך טוענת נכון להיום, כי היא פתוחה-בדעתה יותר מאשר בעבר ועל כך אין עוררין. אלא שאם הימנעות משימוש בסרגל למטרות חינוך נחשבת התקדמות, אז הגיע הזמן לשחרר את כלבי הרפורמה של ביבי .
אני תוהה עד כמה קל לקבל תעודה בשביל ללמד? האם סטודנטית אשר בקיאה בחומר היטב יכולה להיות מורה? האם יכולת ההרצאה שלה אל מול סטודנטים אחרים יכולה באמת להיות טובה לתלמידים דיסלקטים? האם מורה אשר מועסקת מזה 25 שנה יכולה להבין את הלך התבגרותם של צעירים ולפנות אליהם בדרך הנכונה? חלילה אינני תולה את כל האשמה במורים. על ראשי המערכת מוטלת האחריות להעשיר את יכולת הלימוד של המורים באמצעות קורסים, לאפשר למורים להתקדם בשלב אחר שלב ולהקנות להם את היכולת לעבודה עם תלמידים דיסלקטים ובעיתים משמעתית.
בנוסף לכל ההצהרות, של סקרים ותוצאות מהשבוע החולף לו לעתו, הוחלט כי כל מורה יעבור הערכה שנתית על-ידי מנהלי בית-הספר. דבר שעד כה היו אמורים לבצע המפקחים אך גם הפעם אל לנו להתפלא אם המנהלים ימלאו את שאלוני הדירוג, ושום עשן לבן לא יצא, לפחות לא מבתי הספר (אולי מהותיקן), ואת הדירוגים, אפשר יהיה להשליך לפח.
אז אחרי שגערתי והתלוננתי אני בכל זאת רוצה שהילדים (העתידיים) שלי ושלכם יקבלו את החינוך המצופה, ולא את 'החינוך הראוי' כי הוא כבר לא ראוי לימים כתיקונם. אני מצפה ממשרד החינוך שידאג לפטר את המורים שידורגו נמוך. זה לא הזמן לצ'אנס חוזר או השתלמות נוספת, טעות אחת של מורה שווה לתוצאות פגומות של תלמידים רבים. הגיע הזמן, להעביר סדנאות פסיכולוגיה למורים, בכדי שיבינו, ולא רק יפנימו - את בעיות גיל ההתבגרות ואיך פותרים אותן.
לא פחות מכך, הייתי שמח לראות סדנאות והשתלמויות תקופתיות בנושאי דיסלקציה. אם תלמידים מקבלים שיעורים לחופש - המורים יכולים גם כן. ואז ידידי המורים, נוכל לדבר עם שר האוצר על העלאה בשכר. ולא נפסח על דלתו של אבן-שושן שישנה את המינוח 'מורה' ל-"מי שמקנה ידיעות לתלמידים" ולא פחות מכך, גם דרך ארץ...