X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות שיווקיות
ירידה מישראל - תופעה מתרחבת
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים שוקלים לעזוב את הארץ - באופן זמני או קבוע. הסיבות מגוונות: יוקר המחיה, חוסר יציבות פוליטית, תחושת חוסר ביטחון אישי וכלכלי, וגם שאיפה להזדמנויות חדשות. סקרים עדכניים מצביעים על עלייה בשיעור הצעירים והמשפחות שמבקשים לבחון מסלולי רילוקיישן, בין אם לארצות הברית או קנדה, ובין אם למדינות האיחוד האירופי.
במספרים (הלמ"ס, מעודכן לדוחות שפורסמו עד סוף 2024-אמצע 2025):
2023: כ-55.3 אלף ישראלים הוגדרו כיוצאים לטווח ארוך, ו-27.8 אלף חזרו. מאזן נטו: -27.5 אלף ישראלים.
● 2024 (שנה מלאה): כ-82.7 אלף עזבו לטווח ארוך, ו-23.8 אלף חזרו. מאזן נטו: -58.9 אלף. (הממשלה והגירה כוללת הושפעו גם מירידה בעלייה).
● ינואר-יולי 2024 (ארעי): גידול של כ-59% ביוצאים לעומת התקופה המקבילה ב-2023, לצד ירידה בחוזרים.
[צילום: ירדן 208]
התמונה הזו מסבירה למה השיח על אזרחות אירופית הפך ממושג תיאורטי לכלי עבודה: מי שמחזיקים או זכאים לאזרחות באחת ממדינות האיחוד - פותחים לעצמם שוק עבודה, לימודים ושירותים ציבוריים בפריסה אירופית מלאה.
שחקנית מפתח חדשה
אם בעבר השיח הציבורי עסק בעיקר בגרמניה או פורטוגל, הרי שב־2025 רומניה עלתה למרכז הבמה. שלושה עידכונים מרכזיים חיזקו (או שינו) את מעמד הדרכון הרומני:
● השלמת ההצטרפות לשנג׳ן (1 בינואר 2025): הסרת ביקורת הגבולות היבשתית הפכה את רומניה לחלק מלא ממרחב התנועה החופשית - הקלה מיידית למעבר מגורים, עבודה ולימודים ברחבי אירופה.
● דירוג בינלאומי מחוזק: לפי Henley Passport Index< (ינואר 2025) הדרכון הרומני מדורג סביב מקום 15 עם גישה לכ-178-179 יעדים ללא ויזה מראש. המשמעות: ניידות בינלאומית גבוהה ביחס לעלות ההליך והזכאות המעשית לצאצאים.
[צילום: פאנל יתרונות רומניה]
השינויים האלו הפכו את האזרחות הרומנית, שבעבר נתפסה כפחות "נחשקת", לכלי אסטרטגי עבור ישראלים.
מי זכאי לאזרחות?
חוק האזרחות הרומני מאפשר לאזרחי רומניה שעלו ארצה לקבל אזרחות רומנית. הזכאות עוברת גם לילדים, לנכדים ולנינים הקטינים (מתחת לגיל 18).
● איך יודעים האם אני זכאי? אזרח רומני הוא כל אדם שנולד ברומניה. אם אותו אזרח יצא מרומניה בשנים 1952-1950, 1960 או 1964, סביר להניח שאזרחותו הרומנית נשמרה. לכן, הילדים, הנכדים והנינים הקטינים זכאים לאזרחות רומנית (למעשה הם כבר אזרחי רומניה ויש לרשום אותם במרשם האוכלסין הרומני)
● בחינת שפה: מה קורה במצב בו אזרח רומניה איבד את אזרחותו הרומנית בעקבות עלייתו ארצה? במקרה זה על צאצאיו של האזרח שאזרחותו בוטלה יש חובה לדעת רומנית (דיבור וקרוא וכתוב) ברמת B1 שהיא בינונית ומאתגרת. כלל זה לא חל על מי שנולד ברומניה או מעל גיל 65.
● איך אני יודע אם האזרחות הרומנית של קרוב המשפחה אבדה או לא? ככלל של מי שיצא מרומניה לפני 1950 איבד את אזרחות הרומנית עם יציאתו. כמו-כן, מי שיצא בשנים 1959-1935, 1963-62 ו-1965-1990 לרוב איבד את אזרחותו.
בפועל, המשמעות היא שישראלים רבים שעד כה לא ידעו על זכאותם, מגלים לפתע שהשורשים המשפחתיים פותחים עבורם דלת לאיחוד האירופי.
רומניה כתחנת ביניים לאירופה
עבור ישראלים רבים, קבלת דרכון רומני אינה סוף התהליך - אלא תחילת מסע. הדרכון האירופי מאפשר מעבר חופשי בתוך האיחוד, וכך נוצרת תופעת "הירידה בתוכה": כניסה לאירופה דרך רומניה, ומעבר למדינות אחרות בהתאם להזדמנויות תעסוקה, לימודים ואיכות חיים.
מדינות מרכזיות שישראלים ממשיכים אליהן:
● גרמניה - שוק עבודה ענק, מוקדי תעסוקה בהייטק, הנדסה ורפואה. ברלין מושכת במיוחד יזמים וסטארט־אפיסטים.
● הולנד - מרכז פיננסי ועסקי באמסטרדם, אנגלית ברמה גבוהה, סצנת חדשנות טכנולוגית וחקלאות מתקדמת.
● פורטוגל - מזג אוויר נוח, יוקר מחיה נמוך יחסית, ויזות ייעודיות לפרילנסרים ונוודים דיגיטליים, ליסבון ופורטו הפכו מוקדי מגורים לישראלים.
● ספרד - ויזת Digital Nomad, קהילות ישראליות בברצלונה ומדריד, לצד אפשרויות לימודים מסובסדות.
● אסטוניה - מדינה דיגיטלית מתקדמת, תוכנית e-Residency לפתיחת חברות אונליין, חלוצה בויזות ל-Digital Nomads.
● קרואטיה - חופים ואורח חיים ים־תיכוני לצד ויזה ל-נוודים דיגיטליים לשנה, מושכת צעירים עצמאיים ופרילנסרים.
● יוון - ויזת נוודים דיגיטליים עד שנתיים, עלויות מחיה נוחות וקהילות דינמיות באתונה ובסלוניקי.
● פולין - מרכזים טכנולוגיים מתפתחים בוורשה וקרקוב, עלויות מחיה נמוכות יחסית למערב אירופה.
כך הדרכון הרומני משמש קרש קפיצה - הוא מעניק לישראלים זכאות לאיחוד האירופי, אבל היעדים האמיתיים שבהם מתגבשת "הירידה" הם בגרמניה, הולנד, פורטוגל, ספרד ואחרות. במילים אחרות: רומניה היא שער הכניסה - ואירופה כולה היא היעד.
רומניה החדשה היא לא רומניה של פעם
בישראל רבים עדיין נוטים לראות את רומניה דרך עדשה מיושנת: "זול אבל פחות איכות חיים", "מסובך, מושחת או לא בטוח", "אין שם תעסוקה איכותית", "דרכון רומני שווה פחות", או "זה רלוונטי רק למי שיש לו סבא-רבא מבוקובינה". אלא שהעשור האחרון שינה את התמונה באופן מהותי.
המציאות של 2025 מציגה מדינה שחברה עמוק באיחוד האירופי ובשנג'ן (מ-1.1.2025) ומאפשרת ניידות חופשית ויציבה ברחבי אירופה, כלכלה שמתכנסת לרמות החיים באיחוד, עם עלייה עקבית בתמ"ג לנפש, בשכר הממוצע ובשכר המינימום - ואף עליות ריאליות בשנה האחרונה - לצד שיעורי אבטלה נמוכים יחסית. במקביל, פרויקטי תשתית רחבי היקף בכבישים מהירים, מסילות ונמלים מקצרים מרחקים ומעלים פריון, והאקוסיסטם הטכנולוגי-שירותי (IT&C) ממשיך לצמוח לצד תעשיה, לוגיסטיקה ופיננסים. בשוק הדיור המחירים עדיין נגישים יחסית למערב אירופה, עם תשואות שכירות סבירות וביקוש גובר בערים הגדולות.
מתוך המציאות הזו קל להבין מדוע רבים משתמשים ברומניה כ"שער כניסה" לאירופה: הזכאות הרחבה יחסית לצאצאי אזרחים רומנים מבוססת על הליך משפטי ברור ומסמכי, העלות והזמן סבירים לעומת מסלולי לימודים או ויזות עבודה במדינות אחרות, וההטבות לאחר קבלת האזרחות - זכות מגורים, עבודה ולימודים בכל ה-EU - פותחות אופק בחירה אמיתי בין בוקרשט לקלוז', או המשך לגרמניה, הולנד, ספרד ופורטוגל. למשפחות, זו גם הזדמנות למסלול חינוכי ציבורי אירופי, רכישת שפות לילדים ושדרוג איכות החיים העירונית.
דבר המומחה
עו"ד טל אופיר, מומחה לאזרחות אירופית, מסביר:
"ישראלים רבים מתמקדים בדרכון הגרמני או האוסטרי הידועים, אך הדרכון הרומני הפך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי במיוחד. החוק מאפשר לצאצאים עד דור שלישי לקבל אזרחות - והשלמת ההצטרפות לשנג'ן מחזקת את החשיבות. חשוב להבין: לא ‘בודקים דרכון’, אלא בוחנים זכאות לאזרחות. הדרכון הוא השלב האחרון, אחרי רישום מלא ברומניה."
לאן זה הולך מכאן?
המגמה הרחבה של עזיבת הארץ לטובת עבודה, לימודים ומגורים אינה צפויה להיעצר במהרה. הדרכון הרומני הוא רק דוגמה לכך שהשיח על עזיבת ישראל הופך יותר מעשי, ממוקד ואפשרי. לצד זה, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא כיצד המדינה תתמודד עם תופעה שהופכת משנה לשנה מתופעת שוליים - לתופעה מרכזית.
הקשר רומני - מה קורה ברומניה עצמה?
כדי להבין את הכוח של הדרכון הרומני, כדאי להביט על מגמות ההגירה באירופה בשנים האחרוני, רומנים מהווים את קהילת המהגרים הגדולה ביותר בתוך האיחוד: נכון ל-2023 כ-3.2 מיליון אזרחי רומניה מתגוררים במדינות אחרות, בעיקר באיטליה, ספרד, גרמניה ובריטניה, ולצדן קהילות ניכרות גם בצפון אמריקה.
על-פי נתונים מנהליים מ-2021-2022, האוכלוסייה הרומנית בחו"ל מרוכזת באיטליה ובספרד (סביב 1.08-1.09 מיליון בכל אחת), בגרמניה (כ-845 אלף) ובבריטניה (כ-342 אלף). נתוני זרמי היציאה מ-2020 מצביעים על גרמניה כיעד מוביל (22%), אחריה איטליה (19%), בריטניה (15%), ספרד (7%) ולצדן בלגיה ואוסטריה (כ-6% כל אחת).
המניעים דומים למה שמחפשים ישראלים באירופה: הזדמנויות תעסוקה ושכר, שיפור באיכות החיים ושירותים ציבוריים, וכן אפשרויות לימוד והשכלה - גם למבקשים עצמם וגם לילדיהם. הדיאספורה נשארת מחוברת לכלכלה המקומית: כ-68% מהרומנים בחו"ל שולחים כספים בקביעות למשפחה, בעיקר להורים, לילדים ולבן/בת הזוג, כ-38% שוקלים לשוב, וכרבע מהם מעריכים חזרה בטווח של חמש-שש שנים.
תאריך:  26/10/2025   |   עודכן:  26/10/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il