בשנים האחרונות חלה עלייה חדה באכיפת דיני המס בישראל, בישראל ומחוצה לה. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שיתופי מידע בינלאומיים ולחץ תקציבי על המדינה, הפכו הכנסות לא מדווחות, גם אם בוצעו לפני שנים, לחשיפה משפטית ומיסויית ממשית. על-רקע זה, רשות המיסים השיקה מחדש את נוהל גילוי מרצון, כהוראת שעה, המאפשרת עד אוגוסט 2026 להסדיר הכנסות שלא דווחו בישראל, בחו"ל ובתחום הקריפטו, וזאת, ללא הליך פלילי, כפוף לעמידה בתנאים ברורים.

מהו נוהל גילוי מרצון, ולמה הוא קריטי דווקא עכשיו?

נוהל גילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים, יחידים, עצמאים, בעלי עסקים ובעלי הון, אשר לא דיווחו על הכנסותיהם כדין, להסדיר את הדיווח ולשלם את חבות המס המלאה, לרבות הצמדה וריבית, בתמורה להתחייבות המדינה שלא לנקוט הליכים פליליים. ההליך אינו מיועד רק למי שפעל בזדון. בפועל, חלק ניכר מהפניות נוגעות למחדלי דיווח שנעשו בתום לב: הכנסות משכירות, השקעות בחו"ל, חשבונות בנק זרים, רווחי קריפטו או הכנסות חד־פעמיות שלא טופלו נכון. הייחוד של ההליך הנוכחי הוא בעיתוי: המדינה מאותתת בצורה ברורה כי מדובר בהזדמנות מוגבלת בזמן, שנועדה להגדיל את הכנסותיה על-רקע הגירעון התקציבי שנוצר מאז אירועי אוקטובר 2023 והמערכה הביטחונית המתמשכת. למדו עוד על מיסוי ומימוש קריפטו

תנאי הסף להגשת בקשה לגילוי מרצון

כדי ליהנות מההגנה הפלילית שמעניק ההליך, על הנישום לעמוד במספר תנאים מהותיים. הגילוי חייב להיות כן, מלא ומגובה במסמכים, תוך שיתוף פעולה מלא עם רשות המיסים. בנוסף, אסור שהחלה בדיקה או חקירה קודמת בעניינו של הנישום, ואסור שלרשות המיסים יהיה מידע מוקדם על ההכנסות שלא דווחו.

נקודה חשובה במיוחד:

היה ובקשת גילוי מרצון אינה מאושרת, רשות המיסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע שנמסר במסגרת הבקשה. עם זאת, מידע שהגיע אליה ממקור אחר, או מקרה שבו הבקשה לא הוגשה בתום לב או ללא תשלום המס שנקבע, אינו מוגן.