רו"ח צ'רדמן ממשרד שטיינמץ עמינח ושות', מסביר מדוע בעלי שליטה חייבים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנדים שלהם

בשנים האחרונות הפכה חלוקת דיבידנדים לנושא מיסוי מרכזי בישראל. אם בעבר בעלי חברות ראו בדיבידנד דרך טבעית למשיכת רווחים, הרי שבשנת 2026 מדובר בהחלטה פיננסית מורכבת שדורשת בחינה מקצועית מעמיקה. רו"ח עופר צ'רדמן מסביר כי “הטעות הנפוצה ביותר היא לראות בדיבידנד פעולה חשבונאית פשוטה. בפועל, מדובר בצומת מיסוי שמשפיע על מס חברות, מס דיבידנד, מס יסף ולעיתים גם על תחום הרווחים הכלואים.”

מהו דיבידנד? ומה עומד מאחוריו מבחינת מיסוי?

דיבידנד הוא למעשה חלוקה של רווחים שנצברו בחברה לבעלי מניותיה, לאחר שהחברה כבר שילמה מס חברות. כאן נכנס לפעולה מודל המיסוי הדו-שלבי: תחילה החברה משלמת מס חברות על רווחיה, ולאחר מכן בעל המניות משלם מס דיבידנד על הסכום שחולק לו. נכון לשנת 2026, בעל מניות מהותי מחויב במס דיבידנד בשיעור של 30%, ואילו בעל מניות שאינו מהותי מחויב ב-25%. לכך עשוי להתווסף מס יסף כאשר ההכנסות הכוללות חוצות את התקרה הקבועה בחוק. “כאשר מחשבים את המס האפקטיבי הכולל, מגיעים לעיתים לשיעור מצטבר משמעותי מאוד,” מדגיש צ'רדמן. “ולכן חשוב להבין שהשאלה איננה רק כמה לחלק, אלא מתי וכיצד.”

רווחים כלואים: הסוגיה שאי אפשר להתעלם ממנה

אחד הנושאים הבוערים בשנים האחרונות הוא מיסוי רווחים כלואים. רווחים שנצברו בחברה לאורך שנים ולא חולקו לבעלי המניות. לדברי רו"ח צ'רדמן, “המחוקק רואה בעין ביקורתית חברות שמחזיקות רווחים מהותיים לאורך זמן מבלי לבצע חלוקה. במסגרת החקיקה והמדיניות הנוכחית, קיימים מסלולי הסדרה ולעיתים גם הקלות זמניות, אך במקביל קיימת אכיפה מוגברת.” בשנת 2026, בעלי חברות עם עודפי מזומנים מהותיים נדרשים לבחון האם לבצע חלוקת דיבידנד יזומה, להשקיע מחדש את הרווחים או לבצע התאמות מבניות. דחייה לא מבוקרת של ההחלטה עלולה להוביל בעתיד לחיוב מס גבוה יותר.

דיבידנד או שכר? הדילמה הקלאסית של בעלי שליטה

בעלי שליטה רבים מתלבטים האם למשוך כספים מהחברה כדיבידנד או כשכר. שכר מוכר כהוצאה לחברה ומקטין את מס החברות, אך מחויב במס שולי וביטוח לאומי. דיבידנד אינו חייב בביטוח לאומי אך מחולק לאחר מס חברות ואינו מוכר כהוצאה. “אין פתרון אחד שמתאים לכולם,” מסביר צ'רדמן. “השילוב הנכון בין שכר לדיבידנד תלוי במבנה ההכנסות, ברווחיות, בהיקף ההשקעות העתידיות ובשאלת מס היסף. תכנון לא נכון עלול לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך זמן.”