הממשלה אישררה הבוקר (א', 6.2.05) את הסכם לייצור משותף באזורי תעשיה מועדפים לצורך יצוא חופשי לארה"ב (ה-QIZ) בין ישראל מצרים וארה"ב.
ההסכם שאושרר נבנה על בסיס המודל של הסכם ה-QIZ בין ישראל, ירדן וארה"ב והוא כולל שיפורים ותוספות שעתידים להביא לביצוע תפנית חדה וחיובית ביחסי הסחר שבין ישראל ומצרים. ההסכם יוצר תמריץ לשיתופי פעולה עסקיים בין חברות מישראל ומצרים, על-ידי הענקת תנאים של סחר חופשי, פטור ממכס ומכסה, ביצוא המוצר הסופי לשוק האמריקני.
השר אולמרט אמר, כי ההסכם בין ישראל-מצרים-ארה"ב, כמו קודמו עם ירדן, יתרום תרומה חשובה להידוק הקשרים המדיניים כמו גם המסחריים בין המדינות המעורבות.
הציפייה היא כי שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות ומצריות, במסגרת ההסכם לא יצטמצמו לטקסטיל והלבשה בלבד, אלא יורחבו גם לענפים תעשייתיים נוספים כגון: מוצרים קרמיים, מוצרי עור, מזוודות, נעליים, מוצרי בית, מזון מעובד, מיצים ועוד.
ממינהל סחר חוץ בתמ"ת נמסר, כי העובדה שהתרומה הישראלית המינימלית תימדד על בסיס רבעוני למפעל (ולא על בסיס פריט בודד), תאפשר לחברות ישראליות המייצרות סחורות או תשומות בעלי ערך מוסף גבוה (כגון תעשיית בדים וכו') ושעקב כך אינן אטרקטיביות לצורך עסקאות במסגרת ה-QIZ עם ירדן, ליהנות מפירות ההסכם ולקחת חלק בעסקאות שת"פ מסחרי עם חברות מצריות.
ההסכם מכיל גם מנגנון פיקוח וענישה שיופעל כנגד גורמים עסקיים שיעשו שימוש לא ישר (ושלא על-פי הכללים המופיעים בהסכם) על-מנת לזכות בהטבות שמציע ההסכם בכניסה לשוק האמריקני. מנגנון זה בא להגביר את הפיקוח על ההסכם ולהבטיח שהדרישה לתרומה ישראלית מינימלית במוצר המיוצא לארה"ב, אכן תכובד.
כיום עומד הסחר בין ישראל ומצרים על כ-60 מליון דולר לשנה, כ-40% מתוכם מהווים יצוא ישראלי למצרים. ואולם, התחזית היא שההסכם יביא לגידול משמעותי ביצוא מישראל למצרים, כבר מן השלבים הראשונים לכניסת ההסכם לתוקף, זאת מכיוון שלתעשיה המצרית ישתלם לבצע רכש בישראל, על-מנת ליהנות מפטור ממכס על המוצר הסופי ביצוא לארה"ב.
מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, ועמיתו המצרי, שר התעשיה וסחר חוץ המצרי, רשיד מוחמד רשיד, חתמו על ההסכם ב-14.12.04 בקהיר.
