שלשום בערב, בטקס מיוחד, הוכרזו הזוכים בפסטיבל "דוקאביב", הפסטיבל לקולנוע דוקומנטרי. שני סרטים בהפקת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, גרפו פרסים בתחרות - בפרס הראשון בתחרות הישראלית זכה הסרט "כלות מדבר", ובפרס ציון לשבח על צילום זכה הסרט "אדמה". הסרט "כלות המדבר" זכה בפרס הראשון מבין 12 סרטים מתמודדים בתחרות הישראלית. בתחרות זו השתתפו 5 סרטים שהופקו בתמיכת הרשות השנייה (מתוך ה- 12). בנוסף השתתפו בפסטיבל עוד 2 סרטים שהופקו בתמיכת הרשות השנייה - סרט אחד בתחרות הסטודנטים ועוד סרט מחוץ לתחרות.
מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה אמר: "תמיכת הרשות השנייה ביוצרים צעירים בפרט ובז'אנר הדוקומנטרי נושאות פרי מידי שנה ומחזקות אותנו במגמה זו. תרומת הסרטים הזוכים ויתר הסרטים שהרשות השנייה תומכת בהם לשיח הציבורי והחברתי רבה מאוד וחשובה לדילמות הקיימות בחברה הישראלית".
- כאמור, במקום הראשון (גובה הפרס: 100,000 ₪) - הסרט הישראלי הטוב: "כלות המדבר", בימוי והפקה: עדה אושפיז.
תקציר: מרים אל קוואדר, צלמת חתונות בדואית, אם לשבעה, המתגוררת באחד הכפרים הלא מוכרים המוזנחים ביותר בנגב, חושפת דרך עדשות מצלמתה את עולם החתונות הבדואיות, כשהמצוקה העיקרית העולה ממנו היא הפוליגמיה. זהו סיפורן של שלוש נשים עצמאיות, משכילות יחסית, המנסות לשרוד כל אחת בדרכה במציאות החיים הפוליגמית. האחת כאישה ראשונה, החיה בפחד מתמיד שבעלה יביא לביתה אישה שנייה. השתיים האחרות נגררות להינשא לגברים נשואים ולהפוך לנשים שניות, המשתפות פעולה בעל כורחן עם השיטה שהן בוחלות בה או מפחדות ממנה.
הטרגדיות המשפחתיות המובאות בסרט מצביעות על כוח ההישרדות של שיטות חברתיות ועוולותיהן, הנשענות בדרך כלל על שיתוף הפעולה החצוי של הקורבנות.
הופק בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
- פרס הצילום בסך 15,000 ₪ הוענק לרן אביעד, צלם הסרט "אדמה". הסרט מלווה את מושב נהלל המיתולוגי ומתמקד בשכבת החקלאים הוותיקים שנאלצת להתמודד עם הקונפליקט הבין דורי והמשך קיומו של המשק המשפחתי המסורתי.
תקציר: בשנים האחרונות מאלצים שינויים כלכליים את המשקים המשפחתיים להשתנות ולהתאים עצמם למציאות חדשה. מצב זה יוצר לא פעם משבר משפחתי וכלכלי עמוק במשפחות רבות במושבים. מכאן קצרה הדרך לנקודת השבר. המשקים החזקים שורדים ומצליחים למצוא אלטרנטיבות חקלאיות, בעוד החלשים קורסים. העבודה בחקלאות סיזיפית, ומתאימה לאנשים צעירים ובריאים. זקני נהלל יודעים שזו אולי השנה האחרונה בה יוכלו לעבוד בשדות ובחצרות, ולהשלים מחזור גידולים. דור ההמשך בוחר לפרוץ את גבולות המעגל המפורסם של נהלל, ושואף לכיוונים חדשים של עבודה חקלאית, מחוץ למשק ולמושב, ואילו להורים קשה לראות כיצד מפעל חייהם "הולך בדרך כל בשר". הם אינם מוכנים להיכנע לגילם ובוחרים לעבוד ממש עד יום מותם.
הסרט הוא מחווה לחקלאים ותיקים אלה, אנשי החזון והאדמה. זהו סיפור על פרידה, ועל הקשר החזק ביותר, הקשר בין חקלאי לאדמתו שעומד להסתיים.
בימוי: יפתח שבח; הפקה: מרק רוזנבאום, איתי תמיר - חברת טרנספקס הפקות; הופק בשיתוף קרן מקור