תמצית העובדות
זוהי בקשה לבטל החלטת בורר, שפסל עצמו מלישב כבורר, לפני סיום הבוררות שהתנהלה בפניו.
לאחר שניתן פסק בוררות ראשון בסכסוך שבין הצדדים, וגם פסק בוררות משלים, ולאחר שעיקר הסכסוך הוכרע, ולקראת ישיבת סיכום לקראת מתן פסק הבוררות, המשיבים העלו טענת פסלות, שהתבססה על חשש למשוא פנים. לדבריהם נודע להם, בלילה שקדם לאותה ישיבה, כי בין המבקשת לרעיית הבורר שררו יחסי עבודה. במישור העובדתי הבהיר הבורר, כי רעייתו לא ידעה דבר על הבוררות שהתנהלה בפניו, ואילו הוא לא ידע כלל על יחסי עבודה שהתקיימו אי פעם, בינה לבין המבקשת.
הבורר יצא מנקודת הנחה נכונה, כי דין אחד לבורר ולשופט בכל הנוגע לניגוד עניינים ומשוא פנים. אי לכך בחן את בקשת הפסילה על-פי המבחנים שקבעה הפסיקה לפסילת שופטים, והגיע למסקנה, כי אין בבקשה כל ממש. אף על-פי כן מצא הבורר לראוי להתפטר מתפקידו. הבורר העביר בסיפא להחלטתו, דברי ביקורת על התנהגות בא-כח המשיבים. המבקשת עתרה לבטל את החלטת הבורר, ולהורות לו לסיים את מלאכת הבוררות. המבקשת טוענת, כי פסלות שופט והעברת בורר מתפקידו נבחנים על-פי מבחן אובייקטיבי, כי את ההלכה שגובשה בנושא פסלות שופט, יש ליישם על מוסד הבוררות. לגוף הענין נטען שאין צידוק משפטי להתפטרות הבורר, ואילו קבלת החלטתו עלולה לפגוע במוסד הבוררות ובאמון הציבור.
לטענת המבקשת, על הבורר מוטלת חובה לסיים המלאכה. המשיבים מתנגדים להתערבות בשיקול דעת הבורר, שהחליט לקבל את בקשתם. לטענתם, בית המשפט אינו מוסמך להורות לבורר, שהתפטר מתפקידו, לחזור בו מהחלטתו, שכן סעד זה אינו מצוי בסעיף 11 לחוק הבוררות, העוסק בהתערבות חד סטרית של בית המשפט.
לסיום טוענים המשיבים, כי בהעברת ביקורת קשה עליהם בסיפא להחלטת הבורר, די כדי לפסול אותו מלהמשיך לכהן בתפקידו
הבקשה התקבלה: הבורר ישלים את מלאכת הבוררות
נקבע - הביקורת השיפוטית שהתגבשה במהלך השנים על שיקולי הפסילה של השופט, תופעל אף על שיקולי הפסילה של הבורר. הכלל, כי להתחשבות בעמדת השופט יש גבולות, הנקבעים על-פי אמת המידה של חשש ממשי למשוא פנים, חל אף על בוררים. הבורר אינו חופשי להתפטר מתפקידו כל אימת שמופעל עליו לחץ של אחד הצדדים.
בית המשפט רשאי להורות לבורר לחזור לכס הבוררות על-מנת לסיימה בפסק בוררות. הסמכות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטת בורר להתפטר מתפקידו, נתונה לבית המשפט על-פי סעיף 11 לחוק הבוררות, ולחילופין מכח סעיף 75 לחוק בתי משפט.
נקבע - במקרה דנן יש להורות לבורר לחזור בו מההתפטרות ולהשלים את הליך הבוררות. החלטתו של הבורר הנכבד להיענות לדרישת המשיבים, על אף שלא מצא לה בסיס, פוגעת באינטרסים הלגיטימיים של המבקשת לסיום הבוררות המתמשכת, ובאינטרס הציבורי להאדרת מוסד הבוררות כפיתרון להפחתת העומס בערכאות.
נקבע - מוסד הבוררות מושתת על אדני אמון ועל התחייבות חוזית. המדיניות השלטת בדיני החוזים מעדיפה אכיפת החוזה, על פני ביטולו. הבורר מתחייב אל מול הצדדים שבחרו בו לתפקיד הרם, להכריע במחלוקת שהפקידו בידיו ללא זכות ערעור, תוך זמן קצר יחסית. אשר-על-כן, אין מניעה להורות לבורר, בדומה לשופט שפסל עצמו מלישב בדין, לחזור אל כס הבוררות.
נקבע - אף אין קושי להמשך כהונתו של הבורר, על אף דברי הביקורת שכוונו בהחלטתו, כלפי בא כוח המשיבים, שכן הדברים לא כוונו כלפי המשיבים אישית. בנסיבות אלה, ראוי לשקול מהי התוצאה הראויה - ביטול הליך בוררות מתמשך ויקר, אשר מרבית נושאיו כבר הוכרעו, או התעלמות מדברי הביקורת, אשר לא יוחסו למשיבים אישית. באיזון האינטרסים, גובר עניינה של המבקשת, העולה בקנה אחד עם אינטרס הציבור, הנזקק למוסד הבוררות, על עניינם של המשיבים. אף מראית פני הצדק עולה בקנה אחד עם התוצאה המבוקשת.
