בשבוע הבא אמור צה"ל להתחיל לבצע את החלטת הממשלה, ולמעשה החלטת אריאל שרון ופורום החווה, ולהתחיל לגרש רבבת יהודים מבתיהם בארצם, רק בגלל היותם יהודים. בעשותו כך יפעל צה"ל בניגוד לתפקידיו, יכולותיו וערכיו, ובסתירה לשבועת האמונים של חייליו ולקוד האתי שלו. בכך יהיה שותף להפיכת מדינת ישראל ללא-ציונית, לא-יהודית, לא-דמוקרטית.
לא-ציונית, כי גירוש יהודים מבתיהם הוא ההפך מייעוד הציונות: ריכוז עם ישראל בארץ ישראל. המעשה ישדר לכל יהודי בעולם שגם במדינת היהודים "החופשית" הריבונות היהודית מוגבלת; המשכיות מגורי יהודים בבתיהם מוטלת בספק; הגנתם על ביטחונם מוגבלת, והם משלמים דמי חסות לאויב הפלשתיני, נזקקים למצרים כדי להגן על הגבול הדרומי, נזקקים לאישור אמריקני לכל פעולה התקפית ואף הגנתית.
לא-יהודית, כי גירוש בני-אדם מבתיהם אינו תואם את המוסר היהודי, ללא קשר ללאומיותם של המגורשים, גם אם המגורשים יהודים.
לא-דמוקרטית, כי התהליך קיבל גושפנקא חוקית כביכול רק עקב המהפך האנטי-דמוקרטי שביצע שרון, בקחתו את קולות מצביעיו לביצוע מדיניות יריביו. אין פלא שהשמאל הקיצוני, על ח"כיו ועיתונאיו, מריע לשרון, ומתעלם מהשחיתות שעליה מבוסס המהלך.
בשבוע הבא עתידים רבבות חיילים, חילוניים ודתיים, לקבל את הפקודה הבלתי חוקית בעליל, שאסור לתיתה - פקודת הגירוש - וישקלו אם לבצעה. בשבוע הבא עשויים אלפי חיילים, חילוניים ודתיים, להחליט שאסור לבצע את הפקודה הבלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה, פקודת הגירוש. בשבוע הבא עתידים רבים עוד יותר להתלבט אם לסרב או לא, התלבטות שתפגע באופן ביצוע "המשימה הלאומית" על-ידם. רבים מהם, חילוניים ודתיים, יאמרו במלים או במעשים: המפקד, איני יכול! כך תהפוך גם לכידותו של צה"ל לקורבן השרון.
בכפר מימון שוחחנו עם מאות חיילים ושוטרים מעבר לגדרות. המילים ושפת הגוף של רובם שידרו שאינם מבינים מדוע נשלחו לצור על אזרחים בתוככי ישראל. לאחר המסע לניסנית, המעצר בה וההעברה לכלא באר-שבע שוחחנו עם עשרות חיילים, שוטרים וסוהרים. התופעה חזרה על עצמה. שום שיחת מוטיווציה לא תצליח לשכנעם לבצע בנחישות את העבודה המלוכלכת הצפויה.
אדוני הרמטכ"ל, בידך למנוע מצב מסוכן זה שבו יאמרו אלפי חיילים, חילוניים ודתיים: המפקד, איני יכול! בידך לעשות זאת, למען מדינת ישראל והצבא שאתה עומד בראשו, אם תבהיר לדרג המדיני: המפקד, איני יכול! אמירה כזו מפיך, על סמך הערכת מצב שלך שאמנם אינך יכול, יכולה למנוע את המשבר החמור בתולדות צה"ל. אין מדובר בסירוב פקודה מצדך, או במעשה אנטי-דמוקרטי. זכותך וחובתך כמפקד העליון של צה"ל להבהיר לדרג המדיני אם משימה שהוטלה על צה"ל אינה אפשרית.
להמחשה אביא נסיבות שהן חפות לחלוטין ממשמעות פוליטית. אם ב-1976 היה הדרג המדיני מורה לרמטכ"ל דאז לבצע את מבצע החילוץ הנועז באנטבה, ואם הרמטכ"ל היה מעריך שהפקודה מסוכנת מדי ואינה בת-ביצוע, הוא היה זכאי וחייב להבהיר זאת לראש הממשלה דאז. הוא לא היה מואשם בסרבנות, או במעשה שאיננו דמוקרטי, אלא עושה את הנדרש מהמפקד העליון של צה"ל.
הסכנה היום חמורה הרבה יותר. לפיכך, לא משיקולים פוליטיים אלא משיקולים מבצעיים ומשיקולים הקשורים בחוסנו של צה"ל היקר לכולנו, על הרמטכ"ל לומר לממונים עליו: המפקד, איני יכול!