מתחילת העת החדשה שורר מתח מתמיד בחברה האנושית בין תומכי הערכים האנושיים האוניברסליים, לבין תומכי הערכים השבטיים. הרעיונות בדבר זכויות האדם ומדינת החוק הדמוקרטית, תולדתם - נולדו בקרב הוגי דעות בעלי השקפות עולם הומניסטיות אוניברסליות מתוך הבנה שיש להקטין את הסבל האנושי למינימום האפשרי ולאפשר למקסימום בני האדם לממש את פוטנציאל ההתפתחות שהחיים על-פני כדור הארץ מאפשרים.
מעצמות, מדינות ובעיקר מיעוטים אתניים, דתיים, וחברתיים, משתמשים ללא הרף ברעיונות אלה על-מנת להצדיק את מאבקם. עצוב לראות, שלא פעם, השימוש בדמוקרטיה וזכויות האדם הוא מזויף ומניפולטיבי, ונעשה בו שימוש רק לשם קידום אינטרסים שבטיים תוך רמיסה של ערכים הומניסטים ואוניברסליים.
רוב רובה של האנושות נוטה לצבוע את העולם בצבעי שחור-לבן, ולפיכך להתעלם מפשעים שנעשו כלפי אומה 'רשעה' לדעתם. לדוגמא: יפן וגרמניה היו הרשעים של מלחמת העולם השניה. לפיכך, סולחת רוב האנושות לאנשים שהיו אחראים לטבח המונים חפים מפשע על-ידי בנות-הברית בדרזדן, טוקיו, הירושימה ונגסאקי. הפושעים לא נשפטו, וחלקם אף נחשבים לגיבורים מקומיים.
מצערת העובדה, שכך נוהגים גם רבים מהפעילים למען זכויות האדם בעולם. לאחר שהבינו מי האחראי לסכסוך כלשהו על-פני הגלובוס - נהפכים כלל הקורבנות לצדיקים ופרטנרים לגיטימיים, תוך התעלמות מעמדותיהם, ותוך סלחנות כלפי מעשיהם הנוגדים בתכלית את הערכים שבשמם פועלים אותם ארגוני זכויות האדם עצמם.
באשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני - ישראלים ופלשתינים הדוגלים באמת ובתמים בהומניזם וערכים אוניברסליים מאמינים שבכל פתרון לסכסוך, הן בחלוקה לשתי מדינות, והן בפתרון דו-לאומי כלשהו, חייב יהיה השלטון לכבד את זכויות האדם של כל האנשים הנמצאים בשטח שיפוטו ללא הפליה על בסיס דת, גזע, לאום או מין.
כל מי שעיניו בראשו חייב לראות שהמחנה ההומניסטי בקרב יהודי הארץ הזאת הוא זעיר. רוב הציבור היהודי המתקרא על-ידי עצמו ואחרים בשם הכולל 'שמאל' תומך בהקמת מדינה פלשתינית מאותם סיבות שתומכי הרב מאיר כהנא רוצים לגרש את הערבים. הם פשוט לא רוצים ערבים, ומסיבות פרקטיות או מוסריות הם מתנגדים לגירושם... (בכל אופן, הקמת מדינה פלשתינית לא תפתור את בעיית הפלייתם של ערביי ישראל לרעה. עדיין כחמישית מאוכלוסיית ישראל תהיה ערבית. זאת אומרת שישראל לאחר החזרת כל השטחים שנכבשו ב-1948 תחשב עדיין למדינה דו-לאומית).
ובקרב הפלשתינים, גם בקרב אלו בעלי האזרחות הישראלית וגם בקרב אלו החיים בשטחים, קשה למצוא תומכים נלהבים, באמת ובתמים, של רעיונות הומניסטיים אוניברסליים.
לפיכך, כל עוד רוב תושבי הארץ הזו בין הים והירדן, יהודים כערבים, מעדיפים ערכים שבטיים מקודשים על-פני ערכים הומניסטיים אוניברסליים - ההיסטוריה העתידה של האזור תמשיך להיראות דומה יותר לסיפורי התנ"ך רוויי האלימות, השנאה והקדושה, מאשר לחיים בסקנדינביה.
ארגוני ופעילי זכויות האדם בארץ ובעולם יכולים לשפר את המצב בהדרגה אם יזנחו את תמונת עולמם הבינארית, וישפטו כל אדם על-פי דיבוריו ומעשיו, ולא על-פי השתייכותו הלאומית.
במקביל, יש לפעול להקמת ארגון של מדינות העולם הדמוקרטי המתחייבות לקדם ערכים הומניסטיים בכל פעילותם. אני משוכנע שכמו ארגון האומות המאוחדות שהפך בהדרגה לארגון שכל מדינה רוצה להיות חלק ממנו, ואלו שנותרו בחוץ רואים עצמם מנודים, כך ארגון חזק של המדינות הדמוקרטיות השואף באמת ובתמים לחזק את ערכי זכויות האדם בעולם ולאכוף אותם, יצבור יוקרה, וכל עם נאור ירצה להצטרף לשורותיו. בניגוד לאו"ם, שיצר מגילת זכויות אדם משלו, שהוא עצמו מתייחס אליה - ארגון הדמוקרטיות, יציב תנאי כניסה חמורים ביותר בתחום זכויות האדם למעוניינים להצטרף למועדון היוקרתי שלו.
בתי משפט בינלאומיים קבועים שיוקמו על-ידי ארגון המדינות הדמוקרטיות יעמידו לדין כל פוליטיקאי או איש שלטון חבר הארגון שהפר את חוקי האיחוד הדמוקרטי בתחום זכויות האדם. עד שארגון כזה יצבור כוח, ימשיכו היחסים הבינלאומיים באזורינו ובעולם כולו לסבול מתופעות של בריתות ובריתות נגד מהסוג הקיים אצל כנופיות פשע, ללא כל רגישות לצורכי האנושות כולה.