ביום 25.7.2005 התקבל בכנסת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, אשר תיקן, באופן עקיף, את חוק מיסוי מקרקעין וקבע כי מס הרכישה החל על רכישת דירת מגורים יחידה יופחת למשך תקופה מוגבלת, מיום 1.7.2005 ועד ליום 31.12.2006 (להלן - הוראת השעה).
בהתאם לכך, שיעורי מס הרכישה בגין רכישת דירת מגורים על-ידי יחיד שזו דירתו היחידה, יהיו מדורגים, ויתחלקו ל- 3 חלקים בהתאם לשווי הדירה: לגבי החלק הראשון מן השווי, שיעור המס הוא 0% (במקום 0.5%); לגבי החלק השני מן השווי שיעור המס 3.5%; ואילו לגבי החלק השלישי מן השווי, שהוא המדרגה העליונה, שיעור המס הוא 5%.
המחוקק התכוון ליתן את הטבת המס לרוכש "דירה יחידה" בכל אחד מהמצבים הבאים:
א) לרוכש אין כל דירה נוספת.
ב) לרוכש דירה נוספת שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני 1.1.97 או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ- 25%.
ג) לרוכש דירת מגורים נוספת אך זו תימכר תוך 24 חודשים מיום שנרכשה הדירה הנוכחית, או במקרה של רכישה מקבלן - תוך 12 חודשים מהמועד שבו היתה אמורה להימסר החזקה בדירה החדשה, או ממועד מסירת החזקה בפועל.
למרות שזו היתה כוונת המחוקק ולמרות הצהרות הנציבות התומכות בפרשנות האמורה, נוסח הוראת השעה מעורר קושי משפטי אמיתי וספק אם הטבת המס (מדרגה של 0%) חלה בסיטואציה (ג) לעיל. זאת, משום שהמחוקק העניק את הטבת המס ביחס לדירת מגורים יחידה כמשמעותה בסעיף 9(ג1א)(2) לחוק, והגדרה זו חובקת, ככל הנראה, רק את האמור בפסקאות (א) ו- (ב) לעיל.
יוצא שרוכשי דירה שניה בתקופת ההטבה, המוכרים דירתם הראשונה בפרקי הזמן הקבועים בחוק, עלולים למצוא עצמם נושאים בתשלום מס רכישה עודף (מדרגה של 0.5% במקום 0%).
חוסר הוודאות בנקודה זו עלול לסכל את המטרה לשמה ניתנה הטבת המס - עידוד שוק הנדל"ן.