חבריי ועמיתיי, ראשי ונציגי המדינות החברות באו"ם,
באתי הנה מירושלים, בירת העם היהודי מזה למעלה מ- 3,000 שנים ובירתה המאוחדת של מדינת ישראל לנצח נצחים.
בראשית דברי אני מבקש להביע את רגשי ההזדהות העמוקים של העם בישראל עם האומה האמריקנית, ואת תנחומינו הכנים למשפחות ששכלו את יקיריהן. אני מחזק את ידיהם של ידידי, הנשיא ג'ורג' בוש, והעם האמריקני במאמצים הנחושים לסייע לנפגעי הסופה ולשקם את ההריסות. מדינת ישראל, שארצות-הברית עמדה לצידה בעתות מבחן, מוכנה להושיט כל עזרה שיש לאל ידה במשימה אנושית גדולה זו.
גבירותיי ורבותיי,
אני עומד כאן לפניכם בשער האומות כאיש יהודי וכאזרח של מדינת ישראל הדמוקרטית החופשית והריבונית; נציג גאה של עם עתיק-יומין, שאיננו רב במספרו, אך תרומתו לתרבות האנושית ולערכי המוסר, הצדק והאמונה אופפת עולם, חובקת היסטוריה. העם היהודי ניחן בזיכרון ארוך, הזיכרון שאיחד את פזורי ישראל לאורך אלפי שנים; הזיכרון שראשיתו בצו האל לאברהם אבינו: "לך לך!" והמשכו בקבלת התורה במעמד הר סיני ובנדודי בני ישראל במדבר בהנהגתו של משה רבנו בדרכם אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.
אני נולדתי בארץ ישראל, בן לחלוצים עובדי-אדמה שלא ביקשו ריב ולא באו לארץ כדי לנשל את יושביה. אלמלא חייבו זאת הנסיבות לא הייתי נעשה חיל אלא איכר וחקלאי. אהבתי הראשונה הייתה ונותרה עמל הכפיים; הזריעה והקציר, המרעה, הצאן והבקר.
היום, אני, שנתיב חיי הובילני להיות לוחם, מפקד ומצביא בכל המלחמות, מושיט את ידי אל שכנינו הפלשתינים בקריאה לפיוס ולפשרה, לשים קץ לסכסוך הדמים ולעלות יחדיו על המסלול המוביל לשלום ולהבנה בין שני עמינו. אני רואה בכך את שליחותי ואת משימתי העיקרית בשנים הקרובות.
ארץ ישראל יקרה לי, יקרה לנו, היהודים, מכל. ויתור על חלק כלשהו מנחלת אבותינו קורע-לב, קשה כקריעת ים-סוף. כל שעל אדמה, כל הר וגיא, כל נחל וסלע רוויים היסטוריה יהודית, אוצרים זיכרונות. רציפותה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לא נקטעה מעולם. גם אלו מאתנו שגלו מארצנו, בעל כורחם, אל קצוי תבל, נפשם נותרה לאורך כל הדורות מחוברת למכורתנו באלפי נימים נסתרים של ערגה ואהבה; מביעה זאת שלוש פעמים ביום בתפילה ובשירת כיסופים.
ארץ ישראל היא התנ"ך הפתוח, כתב-התעודה, הזהות והזכות של העם היהודי. תחת שמיה השמיעו נביאי ישראל את תביעתם לצדק חברתי, ואת חזונם הנצחי לעולם של ברית-עמים שלא ידע עוד מלחמה. עריה, כפריה, נופיה, רכסיה, מדבריותיה ומישוריה שומרים כעדים נאמנים את שמותיהם העבריים הקדומים.
דף אחר דף נפרשת הארץ האחת והיחידה לנו, ובלב-ליבה ירושלים המאוחדת, עיר המקדש על הר המוריה, ציר חיי העם היהודי לדורותיו ומען כיסופיו ותפילותיו מזה שלושת אלפי שנים. העיר שנדרנו לה אמונים בשבועת הנצח הפועמת לעד בלב כל יהודי: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני!".
אני משמיע באוזניכם את הדברים האלה, כי הם תמצית הכרתי היהודית ואמונתי בזכותו הנצחית והבלתי מעורערת של עם ישראל על ארץ ישראל. אולם אני אומר זאת כאן גם כדי להדגיש את עוצמת הכאב שאני חש בעומק לבי בהכרה כי חובה עלינו לעשות ויתורים למען השכנת השלום בינינו ובין שכנינו הפלשתינים.
זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל אין פירושה התעלמות מזכותם של האחרים בארץ. הפלשתינים לעולם יהיו שכנינו. אנחנו מכבדים אותם ואין לנו שום שאיפה לשלוט בהם. גם הם זכאים לחרות ולקיום לאומי ריבוני במדינה משלהם.
השבוע יצא אחרון החיילים הישראלים מרצועת עזה, והסתיים הממשל הצבאי באזור. מדינת ישראל הוכיחה כי היא מוכנה לעשות ויתורים כואבים למען פתרון הסכסוך ביננו לבין הפלשתינים. ההחלטה על ההינתקות הייתה קשה לי מאד, והיא כרוכה מבחינתי במחיר אישי לא מבוטל, אולם ההכרה המוחלטת כי זו הדרך הנכונה לעתידה של ישראל היא שהדריכה את צעדי. החברה הישראלית עוברת משבר קשה כתוצאה של מהלך ההינתקות, והיא זקוקה כעת לאיחוי הקרעים.
עתה תורם של הפלשתינים להוכיח את רצונם בשלום. סיום השליטה והאחריות של ישראל ברצועת עזה מאפשר כעת לפלשתינים, אם ירצו בכך, לפתח את כלכלתם ולבנות חברה שואפת שלום, מפותחת, חופשית, המושתתת על חוק וסדר, שקיפות ועקרונות דמוקרטיים. המבחן החשוב ביותר בו תעמוד ההנהגה הפלשתינית יהיה במילוי התחייבותה לשים קץ לטרור ולתשתיותיו, לחסל את משטר האנרכיה של הכנופיות החמושות ולהפסיק את ההסתה ואת החינוך לשנאה כלפי ישראל והיהודים.
עד שיעשו זאת - תדע ישראל להגן על עצמה מזועות הטרור.
לכן הקמנו את גדר הביטחון ונמשיך לבנות אותה עד השלמתה, כפי שהייתה עושה כל מדינה המגנה על אזרחיה.
גדר הביטחון מונעת יום יום ממחבלים ומרצחים להגיע למרכזי הערים ולפגע באזרחים בדרכם לעבודה, בילדים בדרכם לבית הספר ובמשפחות המבלות יחדיו במסעדה.
הגדר הזו חיונית מאין כמוה.
הגדר הזו מצילה חיים!
הביצוע המוצלח של תוכנית ההינתקות פותח חלון הזדמנויות להתקדמות לקראת שלום על-פי מתווה "מפת הדרכים". מדינת ישראל מחויבת למפת הדרכים וליישום הבנות שארם אל-שייח'. ואני מקווה שניתן יהיה לחדש באמצעותם את התהליך המדיני.
אני נמנה על אלו המאמינים כי ניתן להגיע לפשרה הוגנת ולדו קיום בשכנות טובה בין יהודים לערבים. אולם, עובדה אחת עלי להדגיש: לא תהיה שום פשרה על זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית, בגבולות בני הגנה, בביטחון מלא וללא איומים וטרור.
אני קורא להנהגה הפלשתינית לגלות נחישות ומנהיגות, ולסלק ממערכת היחסים בינינו את הטרור, האלימות ותרבות השנאה. אני משוכנע כי בכוחנו להציב לפני שני העמים אופק חדש ומבטיח, אופק של תקווה.
מכובדי,
כפי שאמרתי לכם העם היהודי ניחן בזיכרון ארוך, הוא זוכר אירועים שאירעו לפני אלפי שנים, ובוודאי זוכר אירועים שאירעו בבית הזה בשישים השנים האחרונות. העם היהודי זוכר את ההצבעה הדרמטית בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 כאשר נציגי האומות, הכירו בזכותנו לקוממיות לאומית במולדתנו ההיסטורית. אך הוא גם זוכר עשרות החלטות קשות ובלתי צודקות שהתקבלו בבית הזה לאורך השנים. והוא גם יודע שבבית הזה יושבים, אפילו היום, נציגים של מדינה שמנהיגיה קוראים למחות את ישראל מעל פני האדמה ואיש אינו פוצה את פיו.
ניסיונות ההתחמשות של המדינה הזו בנשק גרעיני חייבים להדיר שינה מעיני כל שוחר שלום ויציבות במזרח התיכון ובעולם כולו. הצרוף של פונדמנטליזם חשוך ותמיכה בארגוני טרור, יוצר איום חמור שכל האומות חברות האו"ם חייבות להתייצב מולו.
אני מקווה שהרפורמות המקיפות שעובר ארגון האומות המאוחדות בשנת השישים להקמתו יכללו שינוי ושיפור יסודי ביחסו של הארגון, על כל שלוחותיו ומוסדותיו, כלפי מדינת ישראל.
עמיתי ונציגי האומות,
השלום הוא ערך עליון במורשת היהודית והוא היעד הנכסף של מדיניותנו. אחרי כל מסע הנדודים והתלאות של העם היהודי; אחרי השואה בה הושמד שליש מעמנו; אחרי מאבק תקומה ארוך ומפרך; אחרי יותר מחמישים ושבע שנים רצופות מלחמות וטרור, שלא עצרו את התפתחותה של מדינת ישראל; אחרי כל אלה - משאת נפשנו הייתה ונותרה להגיע לשלום עם שכנינו. עוצמת רצוננו בשלום חזקה דיה כדי להבטיח את השגתו, אם רק יהיו שכנינו שותפי-אמת לאותה מטרה מיוחלת. אם נשכיל לפעול יחדיו נוכל להפוך את כברת הארץ שלנו, היקרה לשני העמים, מארץ מריבה לנחלת שלום - למען ילדינו ונכדינו.
בעוד ימים ספורים תחל שנה חדשה על-פי הלוח העברי, שנת חמשת אלפים שבע מאות שישים ושש לבריאה. על-פי האמונה היהודית נחתכים בראש השנה גורלות בני-האדם ואומות-העולם בידי בורא עולם לשבט או לחסד. מי ייתן ויחתוך הקדוש ברוך הוא בשנה זו את גורלנו ואת גורל שכנינו לשלום, לכבוד הדדי ולשכנות טובה.
מעל במה נכבדה זו ברצוני לאחל, בשם עם ישראל, שנה טובה לכל עמי תבל.
שנה טובה.