עמרי שרון הודה בבית משפט בכתב אישום מתוקן בשלוש עבירות חמורות למדי: רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר (למבקר המדינה), עבירות מנהלים בתאגיד + ארבע עבירות לפי חוק המפלגות, כמו: קבלת סכומי כסף מעל המותר בחוק, הוצאת כספים מעל המותר, וניהול לקוי של מערכת חשבונות.
ברור שכל העבירות הללו קשורות אחת בשנייה ועניינם איסוף תרומות כספיות, לפריימריז של אביו, אריק שרון, כדי שייבחר כיו"ר הליכוד ומועמדו לראש הממשלה - ובשלב ב' ראש ממשלה.
בפועל, התרגיל הצליח, שרון מונה לראש ממשלה. הבן המסור והפעלתן הפך לח"כ וקומבינטור לא קטן לפני ואחרי שנבחר לכנסת.
כשנפתחה החקירה ניסו כל הגורמים המעורבים להתחמק באלגנטיות מהמעשים החריגים והפסולים, כולל הבן עמרי - שגם מסר בשבועה דברי שקר בפני מבקר המדינה, שגילה גם ניהול כספי כושל, וזאת כדי לבלבל את הגורמים העלולים להתעמק בסוגיה של איסוף כספים חריגים.
יש לציין ולהדגיש כי הבן עמרי יכול היה ללמוד על נושא הטיפול בו והדרך למנוע את גילויו ממקרים קודמים בתחום זה, חלקם יש להניח גם הצליחו, ואסור לשכוח גם את עמותות הקש של בנימין נתניהו ואהוד ברק. העמותה של המיליונר החב"דניק גוטניק, "נתניהו טוב ליהודים" נתנה לו גיבוי כספי ואלקטוראלי לבחירה, וגם העמותות של ברק הלכו בדרך דומה ודחפו אותו לבחירה. בשני המקרים הלכו המקורבים היוזמים על הגבול הדק בין מותר ואסור והצליחו להתחמק מאישום פלילי בזכות פרשנות גבולית של היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, בפרשת העמותה "נתניהו טוב ליהודים", שבעקבותיה הלכו אנשי ברק.
יש להזכיר שכל המעורבים בעמותת ברק שמרו על "זכות השתיקה", כמו יצחק הרצוג, אז ח"כ והיום שר הבינוי והשיכון, עו"ד דורון כהן, גיסו של ברק, ומספר יועצים נוספים. בסופו של הליך נסגר התיק וברק הצליח להתחמק באלגנטיות, כמו ממספר פרשיות מביכות אחרות.
עמרי שרון ניסה, לא למד לקח ונאלץ לאחר חקירה מאומצת להודות באשמה, כאמור, "בעסקת טיעון", בכתב אישום מוקטן ופחות חמור מהטיוטה המקורית.
כדאי לדעת - כל "עסקת טיעון" היא למעשה פשרה בין גרסאות הצדדים ושאיפותיהם. על שני הצדדים להתגמש ולוותר על חלק מרצונותיהם והישגיהם, ורק בדרך זו להגיע לפיתרון המוסכם והטוב ביותר בנסיבות לשני הצדדים.
העיסקה טובה לעמרי שרון כי היא מונעת מבית המשפט והציבור להתוודע להליכים, לשיטות, לאישי הציבור, לזרימת הכספים ולטיפול בהם. מאין הגיעו ולאן זרמו - תוך ערבוב שמות ואישים, שהתקשורת היתה עושה מהם "מטעמים".
בדרך זו יכול עמרי "לשכב על הגדר" למען אביו כדי לא לגרור אותו למשפט על עובדות ושאלת היותו או אי היותו מעורב בתרגילים המסריחים, ובעצם הידיעה על דרך איסוף הכספים ודרך הוצאתם.
ברור לחלוטין שמבחינה משפטית טקטית זהו מהלך נבון וחכם מצד הסניגוריה והתבקש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הוציא את אריק שרון מהמשחק, בחוות דעתו המזכה אותו.
יש להדגיש, בנסיבות אלה, כי יש הבדל בין ידע והוכחת ידיעה מבחינה ראייתית משפטית בבית משפט, לבין הוכחת ידע או הערכה תקשורתית ציבורית, כמו שיש הבדל מהותי בין הרשעה משפטית לבין הרשעה ציבורית פוליטית.
לעומת עמרי שרון - "עסקת הטיעון" מבחינת הפרקליטות חוסכת משפט ארוך מייגע ומתיש, תוך הוצאות כספיות אדירות על ניהול המשפט, הבאת עדים מהארץ ומחו"ל. יתרה מזאת, לעולם אין לדעת ולסמוך ב-100% על העדים שיעידו ויסבירו או יאמרו את מה שמסרו בעדויות בכתב בזמן החקירה. חלקם מתחילים לגמגם, לשכוח, להתחרט ולהאשים את המשטרה והחוקרים בלחץ, איומים ותרגילים.
הסכנה בניהול משפט ארוך ומייגע, שהסוף שאליו יגיעו יהיה זהה ל"עסקת הטיעון", ואולי פחות מכך, נוכח הסיכונים המשפטיים הקיימים לאורך המשפט. לכן משפט מהיר, הודאה ולו חלקית, יש לה משמעות ואפקט משפטי וציבורי חזק הרבה ממשפט ארוך ללא סוף.
בעובדות שבהן הודה עמרי שרון יש משום קלון - איש ציבור וח"כ משקר למבקר המדינה, בנוסף ליתר האשמות. אין זה דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום הציבורי.
בהחלט אפשר שיוטל עליו עונש מאסר. הדבר תלוי בטיעונים לעונש ובתפיסת עולמה החברתי-ציבורי-משפטי של השופטת.
התרגיל של הסניגור, עו"ד שיינמן, לדחות את הטיעונים לעונש לתחילת השנה הבאה הוא נבון מבחינה טקטית, שהרי במקביל מתגלגלת בכנסת הצעת חוק לתיקון חוק המפלגות - לפיה תועלה תקרת הסכום לגיוס לפריימריז לסכום של שלושה מיליון שקל. כלומר, עמרי שרון יוכל לטעון שגיוס שישה מיליון שנעשה על ידו גבוה פי שניים ולא כמו שהנושא עומד בכתב האישום - פי שש.
עם זאת, הטענה של עמרי שרון וסניגורו שהסכום הקבוע בחוק לא ריאלי ואין אפשרות לעמוד במגבלותיו, מוטב היה שלא היה מושמע כלל, שהרי ניתן לומר: אם אינך יכול לעמוד בדרישת החוק:
א. אל תעשה זאת
ב. תיאבק בכנסת לשינויו
ג. ח"כ לא יכול לטעון טענה מעין זו - אין זה מוסרי, חוקי, אתי וציבורי.
אבל אחרי שמנערים את כל הנימוקים נגד עמרי שרון, עדיין מבחינה משפטית יש משקל רב לשינוי החוק. התקדימים המשפטיים בנושא זה מצביעים על כך שתיקון חוק שמחק עבירה, שינה אותה או הקל בעונשה. יש לכך השפעה מהותית על נאשם שכבר הורשע על-ידי פנייה לחנינה, שלרוב גם תתקבל, ובוודאי שיש לה השפעה על נאשם העומד לדין ומחכה לעונש בעת שהחוק מתוקן.
לאמר: אם יצליחו בתיקון החוק עד למתן גזר הדין, זה עלול להשפיע, ואם לא - גם להצעת חוק מתגלגלת עם סיכויי תיקון יש משקל לא מבוטל. כדי לרצות את בית המשפט על עמרי שרון, לדעתי, להתפטר מהכנסת עכשיו. ולגבי העונש - נחכה להחלטה.
