ממש בא להקיא - עמיר פרץ הוציא את כול השלדים מן הארון. לא הספיק להניף את הדגל החברתי וכולם: מימין, מהמרכז, ומשמאל הפכו לחובבי עניים, מצטופפים בפתחי בתי התמחוי ומחבקים את הרעבים המושפלים. לפתע, החד-הוריות, היתומים, האלמנות, הנכים, הזקנים, הפנסיונים והמובטלים, עומדים בראש דאגותיהם של כל הצבועים.
צבועים נמאסתם, היכן הייתם עד היום, לפתע המצוקה הפכה לטרנד של כולכם.
פתאום שר הביטחון שאול מופז נזכר במורשת אבות, ומספר לכל מי שרוצה לשמוע על פרוסת הלחם המרוחה בדג שהייתה התפריט שלו בילדותו. פתאום, לאחר שישב לצידו של ביבי חודשים ארוכים ליד שולחן הממשלה, מציק לו שהוא נולד ברחביה עם כפית של זהב בפיו.
ומה באשר לאהוד אולמרט, הפודל של שרון, המדבר לפתע על חמלה. האיש שלא הייתה חמלה בלבו כאלוף הנסיעות לחו"ל על חשבון משלם המיסים, כשבעבר עשה זאת על חשבון משלמי הארנונה בירושלים. בכל תפקיד בעבר הוא מצא את הפראיירים שמימנו את כרטיסי הטיסה שלו לחו"ל, ואת הסוויטות במלונות הפאר בהם "שרת" את הציבור.
לכל אלה המשלים את עצמם כי נשף המסכות הפוליטי נפסק לאחר פרישתו של שרון מהליכוד, והבוחר ידע סוף סוף עבור איזו דרך להצביע - ימין, שמאל, או מרכז? הרי גם היום עולם כמנהגו נוהג, המפלגות מסתירות את פניהם המכוערים במסכות החברתיות.
הנה ללא בושה, בראיון ב"ערוץ 10", בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", במסגרת המאמצים לאיחוד מפלגות הימין אמר זבולון אורלב מנהיג המפד"ל, כי בראש מצעו של האיחוד הימני, אם יקום, יהיה נושא המצוקה החברתית.
שלא לדבר על ראשי ש"ס שימשיכו עם המנטרה של המצוקה, כשהם לבושים בחליפות ארמאני.
גם מפלגת העבודה, אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיים, כשהייתה רק אתמול שותפה מלאה בממשלה שהגדילה את העוני בישראל.
לכל המתגוללים עלי-אינני ממליץ לבחור בעמיר פרץ, אני מבקש להבהיר כי הוא חושף את ערוותן של כול המפלגות המחזרות אחרינו הפעם עם סיסמאות חדשות, אך שוב באותו נשף מסכות מגונה.
