ההסתדרות הכריזה בסוף השבוע על סיכסוכי עבודה במשק, בשורה של גופים כלכליים וציבוריים, בהם: חברת החשמל, המכס, הטלוויזיה החינוכית ועוד.
המשמעות המעשית היא, שחודש אוגוסט הקרוב יהיה לוהט יותר ואזרחי המדינה לא ילקקו דבש. עתה, מצפים בתור להחלטת הסתדרות, ועדי עובדים של חצי תריסר משרדי ממשלה, אשר פנו לאחרונה להסתדרות בבקשה שתכריז מייד על סיכסוך עבודה.
הוועדים מבקשים סיוע במאבקם המשותף נגד המעבר למשרדים חדשים, הממוקמים בבניין רחב מידות בירושלים. העובדים טוענים, בין השאר, כי הבניין החדש, המיועד לאכלס 1200 עובדים, אינו מתאים ליעודו מבחינה פיזית, ואין לידו כמות מספקת של מקומות חנייה.
נראה שמה שהרגיז את ראשי הוועדים במיוחד, הנה העובדה שבמשרדים הותקנו מצלמות קיר חדישות שבודקות את מוסר העבודה של עובדי המשרדים הללו. העובדה שהמשרדים החדשים עומדים ריקים, והממשלה ממשיכה לשלם מידי חודש דמי שכירות בסך מאות אלפי שקלים - לא שינתה את עמדתם.
הגוף הממשלתי הנוגע בדבר טוען בתגובה, שהמשרדים החדשים נבנו, למעשה, במתכונת משרדים ציבוריים מודרניים בארה"ב ובאירופה, והמאבק האמיתי הוא על העלאת שכר.
סוד גלוי הוא, שוועדי העובדים הגדולים במשק היו מאז ומתמיד קבוצות לחץ כוחניות, שניצלו את ישיבתם ליד הברזים כדי להחזיק את המדינה בגרונה. הם הכתיבו לא אחת מהלכים שהיו רצויים להם או מנעו החלטות ממלכתיות, שלא היו מקובלות עליהם.
הדוגמה החוזרת ונשנית היא של ארגון עובדי חברת החשמל, בראשותו של היו"ר יורם אוברקוביץ, שהצליח לאורך שנים למנוע קבלת חוק שימנע את המשך אספקת חשמל חינם לעובדי החברה בהווה ובעבר.
גם ההסתדרות החדשה-ישנה נכנעה מזמן לוועדים הגדולים, למרות שהחלטות חשובות התקבלו על דעתם של שליטי העובדים המחזיקים בעמדת הכוח שנים רבות ולא בהצבעות דמוקרטיות של כלל העובדים.
לא בכדי נכללים במסגרת המינויים לתפקידים אטרקטיביים בגופים הסתדרותיים קרובים לצלחות של ראשי ועדים. אפשר לנחש מדוע.
רשימת עם אחד, בראשותו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי ח"כ עמיר פרץ, שהתמודדה בבחירות האחרונות לכנסת, הנה למעשה רשימה של ועדים גדולים שניסו להתברג באמצעותה לכנסת. השני ברשימה היה יו"ר עובדי התעשיה האוירית, ח"כ חיים כץ.
המועמד השלישי - יו"ר ארגון עובדי חברת החשמל, לא נבחר לכנסת. הדעת נותנת, שאילו היה היום אוברקוביץ חבר כנסת מן המניין, אולי לא היה מצליח ח"כ אברהם פורז להעלות את הצעת החוק להגבלת חשמל חינם לעובדי החברה.
המציאות הוכיחה, כי הצלחותיהם של הוועדים הגדולים להיות נותני הטון במדינה, שימשה מתכון לוועדים בינוניים שהחלו לחקות את הישגיהם.
בתחום זה מגלה פעילות רבה הוועד החזק של בנק לאומי, בניצוחו של היו"ר הוותיק לואי רוט, המנהל בימים אלה מאבק חריף נגד הפרטת הבנק ללא תאום מוקדם. בשעתו התנגד ועד זה במשך תקופה ממושכת להעברת עובדים למרכז המחשוב החדש בלוד. בתום הסיכסוך יצא ועד העובדים עם חצי תאוותו בידו.
כך הוצב תמרור נוסף ביחסי העבודה הנוגע לחילופי משרדים ישנים בחדשים. ההסתדרות התייצבה לפני חצי שנה לימין עובדי הממשלה סרבני הדיור החדש, והכריזה סיכסוך עבודה שלא מומש עד כה.
אבל דווקא בתחום זה, ההסתדרות לא צריכה להזדרז ולא לעמוד על רגליה הקדמיות.
אלפי עובדי ממשלה אחרים מיועדים להעברה לקריה ממשלתית חדשה בתל אביב, ממתינים עכשיו להכרעת ההסתדרות שתקבע את התמורה להסכמתם לעבור. מן הראוי, אולי, שראשי ההסתדרות ישקלו פעם נוספת את עמדתם, ויקבעו אם זו השעה הנכונה להשבית חלק ממשרדי הממשלה ולתת גושפנקא להמשך ביזבוז כספי ציבור.
במקרים אלה לא מדובר על לחם ועבודה אלא על נוחות.