X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הגיע הזמן שכל אחד יתן דין וחשבון, וישאל את עצמו מתי תהיה בדיוק אותה נקודת אל חזור, שבה יקום ויגיד די, מספיק
▪  ▪  ▪

אחת המניפולציות היותר מתוחכמות והיותר מעודנות שהייתי עד להן בחיי, היתה החדרת האמונה, כי בענינים שברומו של עולם לא תהיה לאזרח הפשוט יד ורגל. אותיות קידוש לבנה אלו יקבעו כלאחר יד על-ידי נבחרי הציבור שלנו.
בחינה מדוקדקת לאורך זמן, תראה כי המזור לכל רעה בחברה נמצאה בדמות הקול הדומם. קרי, הציבור שמורכב מאוסף של אינדיבידואלים, שהם לרוב, בהכללה גסה, אנשים פרודקטיבים, יצירתים, תוססים ותורמים למדינה.
על הציבור הזה הונחתו גזירות כמו הגברת מס הכנסה,ביטוח לאומי, שירות צבאי ושחיקה בשכר. מגזרים שלמים בציבור, אף על-פי שהיו גדולים במספר ובאיכות, כמו הסטודנטים, הגימלאים ומעמד הביניים, קיבלו את הדברים בהכנעה, בקול ענות חלושה.
קשה להצביע בדיוק היכן ומתי זה קרה, מתי בדיוק החלטנו להרים ידיים ולהיכנע.
אם נהיה הוגנים וביקורתים כלפינו וכלפי אחרים, הרי לפחות בהגדרה, אתה חופשי לנהל את החיים שלך בכל צורה שתחפוץ, לבחור את הבחירות שלך, לממש את עצמך, ולפנות לכל דרך שתרצה.
לעומת זאת, החזרה לעולם המציאות, מראה כי החיים מנוהלים על ידך עד לגבול מסוים. ממנו והלאה מתווה חייך מנוהל בחלק מהזמן במישרין וחלקו בעקיפין, על-פי גחמותיהם ומאוויהם של הפוליטיקאים.
אין בלבי על אותם אנשי ציבור, וגם זה נאמר בהכללה גסה, אלא יש בי מן התרעומת כלפינו, הציבור, כלפי הסטודנטים שאינם מקימים קול צעקה לאור תוכניתו האומללה של שר האוצר, כלפי מעמד הביניים שאיננו מקטרג כנגד השחיקה בשכר, ועצם העובדה שכלל המדינה יושבת כאבן ריחיים על גבו.
יכול אני להבין, כי אותה אבן ריחיים הן על הסטודנטים והן על מעמד הביניים, מחניקה את היכולת של אותו ציבור להשמיע את מחאתו, אך הנה מבזק מציאות, המצב רע, לפחות כלפי חלק נרחב בציבור, ולא נראה כי בעתיד הקרוב יהיה טוב יותר, אלא אם כבר, חמור יותר.
לא אשתמש במליצות ובאמרות נבובות כמו "מהפיכה" ו"מושחתים נמאסתם", בגלל הזניה של שפה כה נפלאה וכה מרטיטה שענתה, לפחות בעבר, על כל שמות התואר לעיל, אך עתה היא משמשת ברטוריקה של כל טירון פוליטי, כמו גם כלי לספינים תקשורתים מפי פוליטיקאים משופשפים חדשות לבקרים. אין בי רצון לעשות זאת, שכן אחטא למטרה.
מה שאוכל לומר הוא, שהגיע הזמן שכל אחד בפני עצמו ומשפחתו יתן דין וחשבון וישאל את עצמו מתי תהיה בדיוק אותה נקודת אל חזור, שבה יקום ויגיד די, מספיק.
עניין של יוזמות מקומיות יכול ויהיה גם מבורך, שכן אנשים מטבעם ירגישו נוח יותר לעשות מעשה עם הדומים להם: סטודנטים, גמלאים ומעמד ביניים.
ברגע שיווצרו רשתות רשתות של סולידריות וערבות הדדית יהיה מקום לפרוץ את כל המחסומים וליצור קואליציות חוצות זהות, מין ומגדר.
מבלי לחוות דיעה על בחירתו של עמיר פרץ, לריקושטים של הבחירה אנו עדים היום, כאשר אנשים איכותיים ומבוססים מעיזים להיכנס למי הקולחין של הפוליטיקה.
החדרה מסיבית של אנשים שכאלו לכל רוחבה ואורכה של הפוליטיקה, תחייב עם הזמן את התרוממותו של המשחק הפוליטי למגרש של הגדולים, וכפועל יוצא תקיא את אלו, שמכלתחילה בכל מצב מתוקן, לא היו צריכים וראויים להיות שם.
בנימה אישית, אוכל לומר כי נקודת האל חזור היא עתה, בבחינת אזרחי ישראל התאחדו! ובנימה עוד יותר אישית, סטודנטים קומו צאו מתוך ההפיכה, והשמיעו קול גדול.

סטודנט שנה ג'' למשפטים באוניברסיטה העברית, חבר בקרן אייסף ובבית הילל.
תאריך:  22/12/2005   |   עודכן:  29/12/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יצחק קליין
התעסקות נתניהו ב"פייגלינים" מגביר את הדאגה אצל אלה שחששו מחוסר שיקול דעתו הפוליטי
יובל ברנדשטטר MD
מי ומי במאושרים המשתוקקים להכרה ערבית בישראל    אם ז'נבה היא סלע קיומו של יוסי ביילין, ייסע נא לז'נבה, וישמיע את הפרסומות הללו על יוזמת ז'נבה ברדיו הממלכתי של שוויץ.
ואדיק רוזנבליט
תנו לעובדים תחושת שיתוף, הבנה של התהליכים הכללים בחברה, תגמול על ביצועים, חזון ותקשורת עם הממונים עליהם, וקיבלתם עובדים טובים בהרבה    קוראים לזה "העצמת עובדים"
משה אבקסיס
מי צודק בסיפור הזה: האם בית המשפט, שלא הוא צריך להכריע בסוגיה מהו קיום בכבוד, או הפוליטיקאים שיודעים להבטיח אבל לקיים, לא ממש?
עו"ד גד שטילמן
ועדת הבר לא התמודדה כלל עם העיקרון האנכרוניסטי הקובע שנחלה היא יחידה כלכלית חקלאית עצמאית שאינה ניתנת לחלוקה מחשש שחלוקתה תפגע בכושרה לקיים משפחה חקלאית אחת    כל עוד לא יבוטל עיקרון זה, לא יימצא פיתרון של ממש לבעיית הירושה של משקים חקלאיים וחלוקה מאוזנת של זכויות הירושה בין בני דור ההמשך
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il