במאמרו "האם ירכיב נתניהו את הממשלה?", מונה יואב יצחק את אברהם דיכטר עם האנשים שהוא מכנה "אנשים טובים": מאיר שיטרית, ציפורה לבני ורוני בר-און. לא זה המקום לכתוב הכל על אותם שלושה.
די אם יצוין כי הללו, לצד אחרים שהבולט בכולם הוא שאול מופז, הם אופורתוניסטים חסרי בושה, שבגדו בבוחריהם ובערכים שבהם נשבעו שנים רבות, גזלו את הקולות שניתנו למטרות שונות לחלוטין ממטרותיהם כיום ולבסוף ערקו ממפלגתם, שבשמה ומכוחה נכנסו לכנסת, בלא שעשו את המעשה הנכון היחיד למי שגילה לפתע את האור הגנוז והבין כי עד עתה טעה ותעה: להחזיר את המנדט, להתפטר מהממשלה ומהכנסת ולהתייצב לבחירות במפלגה ולכנסת מן ההתחלה. כך נהג צחי הנגבי, וזהו מעשה אחד ראוי שעשה, לאחר שביתתו הממושכת בתחום המעשים הטובים.
אך דיכטר? איש טוב?. אכן, הוא נהנה כעת מדימויו הציבורי הנקי ומשמו הטוב כראש שב"כ עטור הישגים, ובתדמיתו זו זכה ככל הנראה בצדק (ככל הנראה, כי כמרבית האזרחים אני ניזון מהמידע שהתקשורת האתרוגנית מפטמת אותי בו, ויודע כי עלול לבוא היום שבו אשמע כי הדברים היו שונים מדיווחיהם). דווקא בשל דימויו המשובח של דיכטר, התאכזבתי קשות מהליכתו ל"קדימה".
בניגוד לכל מפלגה אחרת, "קדימה" היא עדר של כבשים, ההולך בעיניים עצומות אחרי המשכוכית, ללא כל דיווח ומושג על אודות הכיוון והמטרה. לדידן של הכבשים, העיקר שהמשכוכית הוא איל בריא-בשר, היודע "לתקוע" כראוי לכל כבשה - מהעדר שלו ומעדרים אחרים - על-פי תאוותו הרגעית, ויודע גם לנגוח בזכרים אחרים ולהסב להם נזקים.
בעוד שאין ציפיות מכבשים אמיתיות בתחום השכל, יש ויש ציפיות כאלו מבני אדם. במקרה של "קדימה", אין זו מפלגה אמיתית, שיש בה מוסדות, רעיונות והתנהלות דמוקרטית לפחות לכאורה, אלא זוהי חבורה המונהגת על-ידי אדם מושחת, איש שהתנהלותו שקר, אשר גם כאשר הוא מאושפז בשל שבץ מוחי - והציבור החרד מבקש לדעת את מצבו האמיתי - מקפידים משרתיו-נאמניו לרמות את הציבור ולפטמו בתיאורי כזב המובילים למסקנה ברורה: השבץ המוחי רק הועיל לשיפור בריאותו, צלילות-דעתו וכושר הנהגתו של המנהיג, וכל שבץ נוסף רק ישפר את בריאותו.
בערך כמו שההינתקות הועילה לשיפור הביטחון. אפילו את רופאיו הצליחו אותם משרתים להביא למסירת דיווח כוזב לציבור (וכמובן, היועץ המשפטי לממשלה אינו מעלה בדעתו לחקור ולהעמיד את הרופאים הללו לכל הפחות לדין משמעתי, ואולי גם לדין פלילי, בשל כזביהם, שלא לדבר על פיטוריהם - כפי שהיה נעשה במדינה מתוקנת).
אדם כאברהם דיכטר המצטרף לחבורת "קדימה", כאשר הפנסיה הממשלתית מובטחת לו עד יומו האחרון וכאשר הוא מסוגל לעסוק בשלל עיסוקים הגונים, או אפילו להצטרף למפלגה אחרת שהתנהלותה דמוקרטית ורעיונית, ושאינו זקוק להצטרפות כזו כדי לשמור על כסאו בכנסת או בממשלה - מעשה מושחת אך לכל הפחות הגיוני - מאבד לדעתי, בהצטרפותו זו, את הזכות להיחשב "איש טוב", ישר ואמין.
אזרח משכיל טוב, ישר ואמין במדינה דמוקרטית, היודע פרק בהלכות אזרחות, אינו מצטרף לגוף הנחזה כמפלגה אך אינו אלא חבורה שהתנהלותה, מבנה וההכרעות בה רחוקים כרחוק מזרח ממערב מההתנהלות, מהמבנה ומדרך קבלת ההכרעות של מפלגה אמיתית. הרעיון לשלם "בונוס" לקבלני קולות מקצועיים, בשל תוצאות טובות בקלפי, אך מעיד על יושרתה של חבורה זו.
מוטב היה אילו הצטרף דיכטר אפילו ל"שינוי", מפלגה גזענית וגוועת, שיש בה שריד קלוש של התנהלות דמוקרטית ורעיונית, גם אם הרעיון האמיתי היחיד המבעבע בה הוא "הכה בחרדים, גם אם אתה עצמך נוהג כמותם וחומס את קופת הציבור". לבטח היה דיכטר נוהג כראוי, אילו הצטרף למפלגה בעלת רעיון, שהתנהלותה ישרת-דרך, בין אם היתה זו מר"צ ובין אם היה זה האיחוד הלאומי.
מרגע זה ואילך, דיכטר אינו אלא עוד גור-פוליטיקאים מתחיל, וסביבו זאבים בוגרים שכבר כמעט החלו לשכוח את כל מעשי הנבזות, הבגידה והמעל שהוא עתיד לסגל לעצמו. עוד נשמע אותו מדבר כמו שאול מופז, מבטיח כשדמעות בעיניו כי ה"הינתקות" החד-צדדית הבאה - זו שכרגע דיכטר עדיין מכריז שתסכן את בטחון המדינה, בידעו לבטח כי כך היה גם ב"הינתקות" הקודמת - רק תועיל לביטחון, ויודע כי דבריו הם שקר צלול. הרי הוא "מומחה לביטחון".
הצטרפותו של דיכטר ל"קדימה" גרועה לדעתי ממעשיו של עמרי שרון: הלה, לכל הפחות, עשה את שעשה והקריב את שהקריב, למען אביו ובשירותו. דיכטר עושה זאת בשירות האופורטוניזם הצרוף ורדיפת השררה לשמה.
