מן הראוי שגולשי אתר "מחלקה ראשונה" יקראו כתבה המופיעה היום בעיתון "הארץ" ("מי שפוגע לי בפרנסה, אני יורה לו בראש", מאת קובי בן-שמחון) בכדי להבין עד כמה המערכת הפוליטית והציבורית במדינת ישראל רקובה ועד כמה רב המרחק בין הצהרות ראשי המחנות הפוליטיים לבין המציאות בשטח.
כתבה זו גם מסבירה מדוע עיירות הפיתוח אינן מתקדמות (לפחות לא בקצב הרצוי) ומדוע בעיית העוני והתעסוקה, גם היא אינה באה על פתרונה ברמה סבירה.
במרכזו של הסיפור איש צעיר בן 38, בשם דורון ביטון, אשר מונה בעבר על-ידי ראש העיר מאיר כהן לתפקיד עוזרו הנאמן. האיש פוטר אחרי ש"כיכב" במערכת סבוכה של מערכות יחסים עכורות ב"צמרת" העיריה שבהן היו מעורבים ראש העיר עצמו ושני סגניו.
מערכת יחסים זו הובילה, מעבר לפיטוריו של דורון ביטון, לחשיפה של כיעור, מאפיה וסיפורי "אלף לילה ולילה" שלא היו מביישים כל חצר אחורית של ארגוני פשע מרכזיים. לפי הכתבה, אותו דורון ביטון הילך אימים על עובדים ובעלי תפקידים מרכזיים בעיריה, תוך שימוש בשפה גסה ובוטה, באיומים, בהפעלת לחצים פליליים (כמו, ככל הנראה, העובדה שניסה להפליל עובדים בכירים בעיריה בפרשיות של שוחד והטרדה מינית) - בטענה שהוא עצמו נסחט על-ידי "ארגוני פשע".
אין כאן המקום להיכנס לכל הפרשייה, כפי שבאה לידי ביטוי בכתבה, אלא להסיק את המסקנות הנובעות מסיפור מעשה זה. כל מי שהיה מנתח פרשיות שחיתות, מינהל לא תקין והתנהלות בלתי הולמת במערכת הציבורית היה מגלה, כי ברבים מהם מעורבים עוזרים ויועצים של שרים, מנכלי"ם, יושבי ראש דירקטוריונים בחברות ציבוריות וראשי ערים.
אם מישהו סבור היה (או חלם) כי יהיו אלו "מיטב הנוער" - אנשי מקצוע, ידע ויכולת, אשר יסייעו בידיו של נבחר הציבור לטפל בענייני המדינה עליהם הוא מופקד, בצורה הטובה היותר - טעות גדולה בידו!
ברוב המקרים אלו הם עסקנים פוליטיים מהדרג הנמוך ביותר, אנשים כוחניים שלא יכולים להתברג בעשייה הפוליטית המעשית, מעין שילוב בין "קבלני קולות" למילות הקסם בפוליטיקה הישראלית - "פעילים" או "חברי מרכז", אנשים המונעים משיקולי עוצמה והיכולת "לסדר" למקורבים פוליטיים ואישיים את מבוקשם.
אנשים אלו מתברגים לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת, ללב העשייה הציבורית וההשפעה, למרכז המשאבים הכספיים הבלתי נדלים הנמצאים במרחב השפעתו של נבחר ציבור ופקידיו - ועוצמה זו, במקרים רבים, מעבירה אותם על דעתם.
אלו אנשים ללא כל מחויבות לציבור או אחריות למתן דין וחשבון למישהו - אלא אם כן הם עוברים עבירות פליליות או כאלו הנוגדות את התקנות והנהלים של השירות הציבורי.
כאשר פעם האשים אחד מיועצי השר במשרד שבו עבדתי את ה"פקידים" בכך שהם גורמים נזק לשר הממונה - אמרתי לו, כי עד כמה שזכור לי מי שעושה את הנזק החמור ביותר לשרים הם דווקא יועציו ועוזריו אשר מעורבים בפרשיות שחיתות ומינהל לא תקין, פרשיות ש"נדבקות" לשר עצמו.
מה שמשתקף מהכתבה ב"הארץ" היא תמונה של רחוב במערב הפרוע, או בחדרי בחדרים של המאפיה בניו-יורק. אין כל סיכוי לנהל כך עיר ואם בישראל - על אחת וכמה ערים עם בעיות כמו דימונה.
מישהו בממשלה צריך לשים סוף לעניין זה. בין אם על-ידי הגבלה מספרית של מספר היועצים והעוזרים (כיום לכל שר יש כשמונה עד אחד עשרה עוזרים ויועצים!) או על-ידי החמרה בנתונים האישיים ובהשכלה הפורמאלית של אותם אנשים.
הנחיות שפרסם היועץ המשפטי לממשלה לאחרונה בנושא מעורבות היועצים והעוזרים של השרים במערכת הבחירות רק מגבירה את אי-הבהירות ולא פותרת אותה.
כאשר כולם עוסקים בשחיתות במערכת הציבורית, יש לקחת בחשבון כי לשכבה זו של "עובדים" בסקטור הציבורי יש חלק "חשוב" ונכבד ביצירת התנאים ובהפעלת מערכות השחיתות.