המלחמה בשחיתות השלטונית הפכה אחד מעמודי התווך של ה"בון-טון" הישראלי בתקופה האחרונה. סעיף 5 ב"קווי היסוד של הממשלה ה- 31 של מדינת ישראל" קובע: "הממשלה תאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות החיים במדינה ובראשן במערכת השלטון והמינהל הציבורי".
כנס ראשון, חסר תקדים בהיקפו ובעושרו המקצועי, אמור להתקיים באמצע החודש בירושלים, ביוזמת "התנועה למען איכות השלטון בישראל", וכותרתו היא: "המאבק לטוהר המידות". דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם לאחרונה, מצביע על כי מחצית הציבור סבור שרק פוליטיקאי מושחת יכול להגיע לצמרת ו- 62% סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה.
אולם, משום מה מתגנב לו החשש כי הדיבורים רבים והשחיתות לא תעקר מהשורש - למרות שזוהי תביעה מעט מוגזמת. רק פרצה "פרשיית אלפסי" המלווה במלחמה גלויה בין נציב שירות המדינה ומבקר המדינה והנה היא כבר "נעלמת" ורק אבק דק נותר ממנה - ספק אם משהו ממשי יקרה בשטח למעורבים בפרשה.
ואם כן, מהם הצעדים שהממשלה ה- 31 מתכוונת להפעיל בכדי למגר את השחיתות? האם תוספת 45 תקנים החסרים למשרד מבקר המדינה יעשו זאת? האם החמרה של עונשים בבתי המשפט על עבירות שחיתות של אישי ציבור יעשו זאת? האם אגרסיביות רבה יותר של התקשורת (שעושה עבודה טובה בנושא) תעזור? האם תמרוץ חוקרי המשטרה בכלל ויחידת ההונאות יעשו זאת?
נראה שכל אלו לא ישנו את המצב אלא בשוליים בלבד. ועל כן כדאי להקשיב וללמוד על הצעד שהממשל האמריקני עושה בכדי להקטין את ממדי השחיתות. נראה, על-פי הפרסומים הגלויים, כי מערכת השלטון האמריקני, בכל הרמות, סובלת משחיתות מובנית ומפושטת. גם בארה"ב - בעיקר בעקבות פרשיית הלוביסט אברמוף, אשר הוכיחה כי ניתן לשחד כל חבר קונגרס ופרשיית ג'ורג' רייאן, מושל אילינוי, אשר קידם באופן בוטה ושיטתי את האינטרסים של אנשי עסקים שעזרו לו והשתמש במשאבים ציבוריים לקידום פעילותו הפוליטית - הבינו כי צריך לבצע צעד הרבה יותר נחרץ ומשמעותי.
ה"ניו-יורק טיימס" מדווח במהדורת האינטרנט שלו כי הממשל האמריקני הורה ל-אפ.בי.איי (המקביל לשב"כ שלנו) לרכז כוח של של מעל 2,000 חוקרים אשר יתפרסו בכל רמות הממשל - הפדרלי, המדינה והשלטון המקומי, יחקרו מקרים של שחיתות ויקבלו מידע מהציבור. לצורך כך אף פתח האף.בי.איי אתר אינטרנט מיוחד ובו ניתן למצוא את כל המידע לגבי המלחמה בשחיתות.
אם ממשלת ישראל רוצה באמת ובתמים למגר ולמזער את השחיתות השלטונית עליה גם כן לפנות לצעדים הרבה יותר רחבים ואגרסיביים, כמו הצעד האמריקני.
היינו מצפים כי כוח רב עוצמה במשטרה (ואולי אפילו מהשב"כ, או בשיתוף פעולה) יתמקד אך ורק בנושא זה, וימצא בכל פינה, כך שכל עובד ציבור או נבחר ציבור, או חבר מרכז מפלגה או מקורב כלשהו, ידעו כי "אוזניים לכותל" ומעשיהם עלולים להיחשף במהירה.
ראינו כבר כי מושחתים אינם מתים, אלא מתחלפים בלבד וכי לשחיתות יש תכונה של נגיפים המסתגלים לאמצעי התקיפה המופעלים נגדיהם. רק צעדים אגרסיביים במיוחד יוכלו לקדם את המלחמה בשחיתות ואולי השיטה האמריקנית ניתנת לאימוץ והתאמה לישראל.