אנחנו במלחמת אין ברירה. מלחמת האין ברירה הזו החלה כידוע בבוקר החטיפה. ואם היה מי שפיקפק לרגע בחוסר הברירה של המלחמה - בא חסן נסראללה כעבור שעות ספורות, ובנאום מחושב היטב ביקש בדרכו המיוחדת להבטיח שאכן קלטנו את המסר, ושאמנם אין לנו ברירה אלא לצאת למלחמה מולו.
אלא שבינתיים התברר לנו שקיימת עילה נוספת - אולי משכנעת מקודמותיה - ליציאה למלחמת האין ברירה הזו. כי לא ידענו ולא חשנו עד כמה אנחנו - כל אחד מאיתנו - בני ערובה בידיו של נסראללה. עד שבא גשם הקטיושות ופקח לרווחה את עינינו - את עיני כולנו - אל מול המציאות הזו.
ועכשיו כל מטרות המלחמה, המוצהרות והלא מוצהרות, המרחפות בחלל חייבות להנמיך קומתן אל מול מטרה אחת ברורה וקלה להבנה, שעל הגשמתה אין לוותר ויהי מה: על ארגון החזבאללה, ועל כל אחד מאנשיו, להזדכות על כל כלי המלחמה שבידו - עד אחרון האקדחים.