אין מקום לספק לגבי מעורבותה העמוקה של אירן בפעילותו של ארגון חיזבאללה. אירן הקימה את הארגון, היא משמשת לו מקור השראה מרכזי, ורואה בו את הדוגמה המוצלחת ביותר ליצוא המהפכה האיסלאמית. חיזבאללה קשור באירן בטבורו, לצד קשריו לסוריה. אירן מספקת לארגון את רוב אמצעי הלחימה שלו, ובראשם את עיקר מערך הרקטות שלו, ובצדם סיוע כספי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לשנה. אירן מאמנת את לוחמי חיזבאללה, הן במחנות אימונים באירן והן בלבנון, ומחזיקה בלבנון מאז 1982 יחידה של "משמרות המהפכה", שאנשיה משמשים גם יועצים צבאיים לארגון. הנהגת חיזבאללה מקיימת קשר תדיר וישיר עם ראשי המשטר באירן, מתייעצת עמם בנושאים עקרוניים ושוטפים ומתאמת את צעדיה איתם. לולא הסיוע הצבאי האירני חיזבאללה לא היה מעז להתגרות בישראל. אירן בונה את כוחו הצבאי של חיזבאללה לא רק כדי לחזקו מול ישראל ובזירה הלבנונית, אלא גם כדי להשתמש ביכולותיו הצבאיות - ובעיקר במערך הרקטות שלו - לשם פגיעה בישראל משיקוליה שלה, אם תראה צורך בכך.
אף על-פי כן, אין צורך לראות בחטיפת שני חיילי צה"ל, שהובילה להידרדרות הנוכחית בלבנון, פועל יוצא מיוזמתו של המשטר האירני במגמה להסיט ממנו את הלחץ הבינלאומי בסוגיית חתירתו לנשק גרעיני. על אף הקרבה והזיקה לאירן חיזבאללה אינו בובה אירנית, ובעבר התגלו בינו ובינה מחלוקות בסוגיות מדיניות ומבצעיות. לחיזבאללה יש מערכת שיקולים משלו, הקשורה במעמדו כגורם חשוב בזירה הלבנונית, והוא נתון גם להשפעתה של סוריה. לכן מותר להניח כי המהלך היה בראש וראשונה פרי החלטתה של הנהגת חיזבאללה.
לחסן נסראללה היו סיבות טובות משלו לבצע את החטיפה. הוא הודיע חודשים מראש על כוונתו לבצעה, ואף ניסה לבצעה בעבר. גם העיתוי הנוכחי התאים מבחינתו למהלך כזה, כשצה"ל עסוק במבצע גדול ברצועת עזה, ובשיא עונת הנופש בצפון. לעומת זאת, קשה לראות את הרווח הגדול שאירן היתה יכולה להפיק לעצמה מהפעולה: מאחר שהציפייה היתה, כנראה, שתגובת ישראל תהיה מוגבלת כבעבר, גם התועלת שבדחיית העיסוק בסוגיה הגרעינית האירנית היתה צפויה להיות מוגבלת. מותר אפוא להניח, כי במקרה הנוכחי חיזבאללה תיאם את החטיפה עם אירן, לפחות באורח כללי, וזו נתנה את ברכתה, אך לא הכתיבה את מהלכיו של הארגון.
בינתיים מגלה אירן סימני דאגה מהסתבכות המשבר והתמשכותו, וסיבותיה טובות. השלכות פעולת צה"ל על אירן יהיו תלויות במידה רבה בתוצאותיה ובהסדר העתידי שיושג בשטח. אולם אפשר להעריך כבר עתה שאם ישראל תשיג לפחות חלק מיעדי המבצע בלבנון, אירן עשויה לצאת נפגעת ממנו, מכמה בחינות. בעצם תגובתה חיזקה ישראל את כושר ההרתעה שלה כלפי חיזבאללה: ישראל המחישה שיותר אי-אפשר לסמוך על רתיעתה מפתיחת חזית נוספת בלבנון ועל חששה מהפעלת מערך הרקטות שאירן בנתה בשביל חיזבאללה. נכון לעכשיו, שיגור הרקטות בהיקף עצום פגע בתושבי הצפון, אך לא סדק את חוסן החברה הישראלית. חלק ניכר ממאגר הרקטות נשחק, הן כתוצאה מפעולת צה"ל והן עקב השימוש בו, וחיזבאללה הולך ונהדף מקו הגבול ויש סיכוי כי לא יוכל לשוב אליו.
בכל אלה יש בראש וראשונה פגיעה בחיזבאללה, אולם יש בהם גם פגיעה באירן. אירן ראתה בעוצמתו של חיזבאללה, ובעיקר במערך הרקטות שלו ובהיערכותו על הגבול, מרכיב חשוב בכושר ההרתעה שלה כלפי ישראל. עד כה נרתעה ישראל, לדוגמה, מלהעניש את אירן על מעורבותה הגוברת בטרור הפלשתיני והלבנוני, בין השאר מחשש שאירן תגיב בהפעלת הרקטות של חיזבאללה נגד צפון ישראל. מרכיב הרתעה זה לא ייעלם, אולם אם תצליח ישראל לשמור על הישגי המבצע, תחול שחיקה בהרתעה האירנית כלפיה, מכיוון שתצטמצם יכולת הפגיעה של חיזבאללה בישראל. ופעולת צה"ל גם הוכיחה שיש גבול ליכולתה של אירן לסייע לבן טיפוחיה בעת מבחן: ישראל פוגעת קשה בחיזבאללה, ואירן נאלצת לעמוד מנגד ולסייע לו בעיקר בדיבורים ובניסיונות להעביר לו משלוחי נשק. אין זה מקרה שהמשטר האירני מאיים בימים אלה על ישראל בתגובה קשה אם זו תתקוף את סוריה, אולם הוא נמנע מכל איום מפורש בתגובה לכתישתו של חיזבאללה. יתכן אפוא שבעתיד יקדיש נסראללה מחשבה נוספת לשאלה עד כמה יוכל להסתמך על גיבויה של אירן בעת צרה.
הרווח היחידי בינתיים של אירן מהמשבר הנוכחי הוא הסטת תשומת הלב מהסוגיה הגרעינית האירנית, כנראה לפרק זמן מוגבל. אולם כנגדו היא עשויה לצאת ניזוקה מבחינות נוספות. חיזבאללה עשוי לצאת מוחלש בזירה הפוליטית הלבנונית. הביקורת הבינלאומית, האזורית והפנים-לבנונית כלפי התנהלותו של חיזבאללה עשויה לדבוק גם באירן. אירן עשויה להיתפס, יותר מבעבר, כגורם המלבה את הלהבות בלבנון, שיש צורך לבלום אותו בהסדר עתידי כדי למנוע התלקחות מחודשת בזירה זו.
האם על ישראל לנצל את ההזדמנות הנוכחית ולהכות גם באירן, כדי להרתיעה מלחזור ולשקם את חיזבאללה ולהניעה לצמצם את מעורבותה בטרור הפלשתיני? יש להבחין בעניין זה בין שני סוגי פעולות. יש בלבנון יעדים אירניים - בעיקר אלה הקשורים ב"משמרות המהפכה" ובמאמצים אירניים לחזק ולחמש את חיזבאללה. אלה יעדים לגיטימיים במסגרת הלחימה בחיזבאללה, שמותר ונכון לפגוע בהם ככל שיהיו מוכרים. ספק אם אירן תודה בכך שייפגעו, מפני שהיא מכחישה מכל וכל את סיועה הצבאי לחיזבאללה. סביר גם להניח שאירן תעשה מאמץ עליון לשקם ולחמש מחדש את הארגון ככל שתוכל, בעקבות הנזקים והאבדות שספג, וישראל תצטרך לעשות כל שביכולתה כדי לשבש מאמץ זה, בסיוע גורמים בינלאומיים.
לעומת זאת, תהיה זו שגיאה לנצל את ההזדמנות ולפגוע ביעדים באירן עצמה. על ישראל להתמקד עתה בהשגת מטרות המבצע בלבנון. תקיפת כמה מטרות באירן - בדומה לתקיפת מטרות בסוריה - לא תניע את שני המשטרים הללו לצמצם את קשריהם עם חיזבאללה, ולשניהם יש גם יכולת להגיב כלפי ישראל, למשל, באמצעות טילים לטווחים של מאות קילומטרים. שעה שישראל בוחנת כיצד להגיע לסיום מוצלח של הלחימה בלבנון, אין היא צריכה לפתוח חזית נוספת באירן או בסוריה.