"אל-אהראם": המשטר העירקי אחראי למשבר

עורך היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם", אבראהים נאפע, פתח במתקפה חזיתית נגד נשיא עירק, סדאם חוסיין, ומשטרו והאשים אותו באחריות למשבר. במאמרו, חזר נאפע פעמים רבות על קביעתו שעירק לא שיתפה פעולה עם האו"ם והשמיט את התביעה להימנע מהחלפת המשטר העירקי, מרשימת התביעות הערביות שהציג למקרה של מלחמה. להלן קטעים נבחרים מן המאמר: "... על-פי האווירה בבירה האמריקנית, סביר להניח שממשל הנשיא ג'ורג' בוש כבר קיבל את ההחלטה על מלחמה... בשעה שהמדינות הערביות העיקריות, ובראשן מצרים, סעודיה, וסוריה, כמו גם כמה מהכוחות האזוריים הפעילים, משקיעים מאמצים נאמנים למען הסדרת המשבר בדרכי שלום וכדי לשכנע את הממשל האמריקני שלא לסגור את הדלתות בפני המאמצים הדיפלומטיים, ממשיך המשטר העירקי במדיניות היהירות והעיקשות הנבובה ועושה כל שביכולתו כדי להכשיל את המאמצים האלה. המשטר העירקי נראה כמי שדוהר בכוח מניע בלתי ברור על דרך ההשמדה, תוך שהוא גורר עמו את האזור, פעם נוספת, למלחמה הרסנית. "בשעה שכוחות אזוריים ובינלאומיים פועלים כדי לפתוח אשנב של תקווה בפני המאמצים הדיפלומטיים, המשטר העירקי מאבד הזדמנות אחרי הזדמנות, בהמשיכו את מדיניות הצהרות הגבורה המדומה, שאינן נסמכות על שום יסודות אובייקטיביים או שיקולים ריאליסטיים. הגיע המצב לידי כך שאני יכול כמעט לטעון שהעם העירקי ושלומו אינם מהווים שיקול עבור ההנהגה העירקית, המצטיינת במשחקים, בתמרונים ואף בהתנשאות על הכוחות השואפים באמת להגן על עירק כמדינה, כעם, כהיסטוריה, וכתרבות, מפני התעללותה של הנהגה שאינה יודעת כיצד לקרוא את המציאות. כל הסימנים מורים ששני צדי המשבר - כלומר המשטר העירקי והממשל האמריקני - דוהרים בעוצמה על עבר המלחמה. בשעה שהממסד הצבאי האמריקני, שהוא הכוח הראשון במעלה בעולם, ממשיך להתגייס למלחמה במידה רבה של מקצועיות, המשטר בבגדד ממשיך במדיניות היחידה שבה הוא מצטיין: הצהרות של גבורה מדומה והתנשאות על כולם. הוא מאיים להנחיל לכוחות האמריקנים תבוסה מרה בשערי בגדד ותוקף את המדינות הערביות הפועלות בוושינגטון כדי לאפשר את המאמצים הדיפלומטיים... "הספירה לאחור למלחמה החלה וגלגליה החלו להסתובב. ברור לחלוטין שעצירתם אינם עניין פשוט, אבל הם עדיין לא הגיעו למצב שבו יהיה בלתי אפשרי (לעצור את המלחמה). לדעתי, ניסיון רציני לחסוך לעירק ולאזור את ההיכוות מאש של מלחמה חדשה מחייב את המשטר העירקי ליוזמה גדולה שתתעלה לרמת הסכנות האורבות לעם העירקי ולמשאביו. "היוזמה הזו חייבת להתאפיין בשקיפות בכל הנוגע לשיתוף פעולה עם המאמצים הבינלאומיים ובהיענות לכל התביעות שנכללו בהחלטות מועצת הביטחון ובדוחות הפקחים הבינלאומיים. על ההנהגה העירקית לתת תשובות מדויקות וספציפיות לשאלות המוצגות בנוגע לנשק להשמדה המונית שהיה ברשות עירק וגורלו לא נודע עד היום ושהמשטר העירקי לא הציג (עדויות) שישכנעו את צוותי הפיקוח שנשק זה כבר אינו קיים - עובדה שהעניקה מידה של אמינות, לדעת אחדים, לדברי שר החוץ, קולין פאול, בדו"ח שלו למועבי"ט, לפיהם הנשק הזה מוחבא, בדרך זו או אחרת, ברחבי השטח העירקי. כמו כן, הימנעותה של עירק מלשתף פעולה באופן שקוף בסוגיה זו העניקה לכמה גורמים, כמו ישראל, הזדמנות לרקום אגדות שונות בנוגע להעברת חלק מהנשק למדינות ערביות, ובעיקר לסוריה, בניסיון ברור לגרום קרע בין וושינגטון לדמשק, ולממש את תוכניותיה לגבי האזור. "אין ספק שהימנעותה של עירק מלשתף פעולה עם האו"ם בנושא הנשק להשמדה המונית היא הסיבה העיקרית להסלמת המשבר. אילו עירק היתה משתפת פעולה באופן שקוף עם צוותי הפיקוח הבינלאומיים, לא היו הדוחות של בליקס ואלבראדי מטילים עליה מידה של אחריות וקובעים שעירק לא הציגה תשובות שקופות לשאלותיהם של הפקחים... למרות שניתן לערער על רבות מעדויותיו של קולין פאוול והן מעוררות תמיהות גדולות - הימנעותה של עירק מלשתף פעולה עם האו"ם מן ההתחלה, העניקה לדברי פאוול אמינות, מבחינת החוגים הבינלאומיים. כמו-כן, האו"ם שותף לדעתו של שר החוץ האמריקני לפיה לעירק יש נשק כימי וביולוגי ולכן ההצהרה העירקית כי נשק זה אינו קיים, אינה משכנעת... "כל עוד המשטר העירקי לא מציג תשובות ברורות וחד משמעיות לשאלות שהועלו בנוגע לנשק האסור שלו, תהיה זו הסיבה הישירה למלחמה... הדיבורים הערביים והבינלאומיים על כך שהעם העירקי יהיה חסר אונים במקרה של מלחמה הוא יהיה הקורבן הראשון של כל פעולה צבאית, משום שסדאם יברח עם תומכיו למקלטים ולביצורים שהוכנו במיוחד לשם כך, וינטוש את עמו להתמודד לבדו עם ההשמדה -גרמו לארה"ב לגבש תוכניות ספציפיות להגשת סיוע הומניטרי לעירקים ולכל עיר עירקית אליה יכנסו הכוחות האמריקנים. למרות זאת, האפשרות לפתור את המשבר בדרכי שלום לא נעלמה עדיין. עדיין ניתן לפתור את המשבר בדרכי שלום ולחסוך לעירק ולעם העירקי את מוראותיה של מלחמה חדשה בה תפתח המעצמה הראשונה בעולם, בהשתתפות כוחות בינלאומיים גדולים. ברור שהאופציה שלמענה פועלת מצרים היא מניעת המלחמה באמצעות פעולה יחד עם הכוחות הערביים העיקריים ועם הכוחות הבינלאומיים הפעילים כדי לשכנע את ארה"ב לתת הזדמנות לדיפלומטיה ולמציאת פתרון של שלום למשבר... פתרון של שלום למשבר עודנו אפשרי, אבל המכשול העיקרי הוא ההנהגה שהומטה על העם העירקי ועל האזור הערבי כולו. ההנהגה העירקית מתאפיינת בגאוותנות רבה המשתלבת עם בורות מוחלטת. כאשר שתי התכונות האלה חוברות יחדיו, נולדים האסונות והמשברים שמשטרו של סדאם חוסיין גרם לנו פעם אחר פעם... לדעתי, עלינו להתמקד בהגנה על עירק כמדינה ועל העם העירקי ועתידו, המצוי בסכנה בשל השיקולים השגויים של הנהגה המתאפיינת בפזיזות ובבורות. העמדה הערבית צריכה להיות ברורה וספציפית ועליה להתבסס על עקרונות שאין להתפשר עליהם: ראשית, אחדות אדמותיה של עירק ושלמותן האזורית. לא תהיה פשרה כלשהי בנושא זה. שנית, כל פעולה צבאית לפירוק נשקה של עירק חייב להיעשות בהתאם להחלטה חדשה של מועצת הביטחון, שתכלול גם פרק זמן שיאפשר למדינות ערב ולכוחות הבינלאומיים הגדולים להשקיע מאמצים כדי לשכנע את סדאם חוסיין לשתף פעולה באופן מלא עם האו"ם. פסק זמן זה צריך לכלול שיגור משלחת ערבית לבגדד שתהווה משלחת של ההזדמנות האחרונה... שלישית, יש לפעול כדי לשמור על המשאבים של עירק ובעיקר על התשתית, כדי שהחברה לא תיפגע, והמצב האנושי לא יתדרדר יותר מאשר כבר התדרדר תחת שלטונו של סדאם. בנקודה זו יש להדגיש את החשיבות של שמירה על מוסדות המדינה. עלינו לחשוב על אפשרות לתבוע קבלת החלטה חדשה באו"ם, שתעניק חנינה כללית לראשי המשטר העירקי ותקבע שהם לא יועמדו למשפט בינלאומי. במידה וכל המאמצים האלה יכשלו ותתקבל החלטה חדשה ממועצת הביטחון לפירוק נשקה של עירק בכוח, חייב להיות ברור שהמשימה של הכוחות היא לפרק את נשקה של עירק ולא לכבוש אותה, ושארה"ב לא תחזור על הניסיון האפגני ולא תהפוך לכוח השולט, אלא שהעניין יוטל על כוח בינלאומי שיקבל על עצמו לנהל את עירק למשך שישה חודשים לכל היותר ואחר כך תועבר האחריות לעירקים. לבסוף, חייבת להיות יוזמה ערבית פעילה במטרה לחדש את תהליך הסדר הסכסוך הערבי-ישראלי וארה"ב צריכה למלא את הבטחותיה ליישם את 'מפת הדרכים' ולהקים מדינה פלשתינית בשנת 2005. כמו כן, יש לפעול כדי לפרז את האזור מנשק להשמדה המונית, וכוונתי הספציפית היא לנשק הישראלי להשמדה המונית... עגלת המלחמה החלה לנוע ולמרות זאת נותרה תקווה לחסוך אותה למען העם בעירק, משאביו, וההיסטוריה שלו ולמען האזור. ההחלטה נתונה בידיו של סדאם חוסיין ממנו אנו תובעים להתעלות לרמת הסכנות האורבות לעירק ולאזור, להפסיק את תימרוניו ואת משחקיו, ולשתף פעולה עם האו"ם בצורה מלאה. ארה"ב משוכנעת לחלוטין שבידי עירק נשק כימי וביולוגי והתיק האמריקני אינו מבוסס על הערכות אלא על ידיעות שהועברו על-ידי חברות אמריקניות שקיימו בעבר קשרים עם עירק בתחום זה... וכעת הן עובדות בשיתוף פעולה מלא עם מנגנוני הביטחון האמריקנים... היחידי שיכול לעצור את עגלת המלחמה הוא סדאם חוסיין. עליו להפסיק את המשחקים, לשתף פעולה עם האו"ם, ולענות על השאלה: להיכן נעלם הנשק הכימי והביולוגי שוושינגטון יודעת שהוא מצוי בידי בגדד? ללא תשובה ברורה ומדויקת, וללא שיתוף פעולה עם צוותי הפיקוח הבינלאומי, המלחמה נגד עירק בוא תבוא. ההחלטה נתונה בידי סדאם. מה הוא יעשה לעצמו, לעמו, ולאזור הפעם?"