ערוץ הטלוויזיה "אל-מנאר" של חיזבאללה משדר במהלך ימי חודש הרמדאן סדרה סורית אנטישמית בת שלושים פרקים הנקראת "אל-שתאת", או "הגולה". הסדרה מתיימרת לגולל את סיפורה של הציונות החל משנת 1812 ועד להקמת מדינת ישראל. בדומה לסדרה המצרית האנטישמית, "פרש בלי סוס", ששודרה ברמדאן 2002, עוסקת גם הסדרה הסורית בעלילת "הממשלה היהודית העולמית", ברוח "הפרוטוקולים של זקני ציון". להלן סקירת הפרק הראשון בסדרה, ששודר ב-27 באוקטובר, 2003. החומר תורגם על-ידי מכון ממר"י [
www.memri.co.il].
הקדמות ומקורות
כהקדמה לפרק הראשון הופיעה ההודעה הבאה: "לפני אלפיים שנה, ייסדו חכמי היהודים ממשלה עולמית, שמטרתה לשלוט על העולם, להכפיפו להוראות התלמוד, ולהפריד את היהודים באופן מוחלט מיתר העמים. לאחר מכן, פנו היהודים להצית מלחמות וסכסוכים פנימיים והמדינות [השונות] גינו אותם [בשל כך]. הם הציגו את עצמם כנרדפים באופן שקרי והמתינו למושיע שלהם, "המשיח", שישלים את הנקמה ב"גויים" בה התחיל האלוהים שלהם, יהווה. בתחילת המאה ה-19, החליטה הממשלה העולמית להסלים את המזימות. היא פיזרה את עצמה וייסדה את הממשלה היהודית העולמית החשאית, בהנהגתו של אמשל רוטשילד".
לאחר מכן - כשברקע מתנגן ההימנון הישראלי, "התקווה" - נכתב: "תוכנה של סדרה זו מבוסס על יותר מ-250 מקורות היסטוריים ומסמכים יהודיים וציוניים אותנטיים ומפורסמים ואין לה כל קשר לפרוטוקולים של זקני ציון. בין המקורות: התורה, התלמוד, זיכרונותיו של תיאודור הרצל, האנתרופולוגיה היהודית, התלמוד הבבלי, הלכה מציון, מדינת היהודים של הרצל, הישראלים הראשונים, הישראלים החדשים, אגרת עובדי האלילים, האוצר הבלום של חוקי התלמוד, ויכוח בנוגע לציון".
צוואת רוטשילד
לאחר שתי הודעות אלה, נפתחת הסדרה. התמונה הראשונה, המתרחשת בפרנקפורט ב-1812, מתארת את מותו של אמשל, אבי משפחת רוטשילד. הוא שוכב על ערש דווי במה שנראה כמערה המוארת על-ידי מנורות יהודיות. הוא מורה לבנו "הבלתי חוקי" לזמן את ארבעת אחיו ובזמן שזה יוצא לעשות זאת, מושמע ברקע קטע הקריאה הבא: "הרוג את הטובים שבקרב הלא יהודים, הרוס את דתם, השמד את ארצותיהם, ישראל לא תשרוד אם ישרדו העמים הזרים, היהודים מוצאם מהאל כמו שהילד מוצאו מאביו. כפי שלאדם יש הגמוניה, כך היהודים נעלים על כל עמי העולם, משום שזרע הזרים כמוהו כזרע חמור. המשיח המושיע לא יבוא בטרם ייכחדו העמים שאינם יהודיים והשלטון יהיה בידי היהודים בלבד".
חמשת הבנים עומדים ליד מיטתו והאב הגוסס אומר להם: "האומות הלא יהודיות - מוצאן כולן מזרע מזוהם של חמור. שילטו עליהן בחשאיות ובפומבי, בכוח ובדיכוי, בהונאה ובתחבולות, אל תתירו לאומה כלשהי להשתתף אתכם בשלטון על העולם הזה... האל כיבד אותנו היהודים במשימה של השליטה על העולם בכסף, בידע, בפוליטיקה, ברצח, במין, בכל אמצעי... האל הבטיח לנו שהוא ינקום במי שהגלו אותנו ולנצח אותם ולכן הוא ציווה עלינו להקים מדינה יהודית בן (לא ברור).
הוא העניק לי את הכבוד להיות האיש החשוב ביותר בממשלה זו. משימתה של הממשלה היא לשמור על הדת היהודית ולשלוט על העולם, כל העולם, באמצעות סוכנים נאמנים שיחדרו לממשלות הזרות ויכפו את עמדתם ואת דעותיהם עליהן... תפקידי הסתיים, ועכשיו הגיע תורכם. אירופה לא תהיה קלה; לכן על כולכם לשתף פעולה כדי להכות אותה מדינה אחר מדינה וארץ אחרי ארץ. היא צריכה להישרף במלחמות ובסכסוכים פנימיים... השארתי לכל אחד מכם סכום כסף שהופך אותו לאיש העשיר בעולם".
לאחר מכן, מסביר רוטשילד לבניו שלא די בכסף ויש להשתמש גם בתבונה: "כל אחד מכם צריך לדעת איך לנצל לטובתו את התנאים והאירועים ואת נקודות החולשה של האחרים תוך שימוש בשיטות הנלוזות ביותר. כך תשלטו על העולם..."
רוטשילד מחלק את האחריות על הרס אירופה בין בניו. לבן אנסלם הוא אומר: "אתה אחראי על גרמניה. אני רוצה שלא תאפשר לה לצאת ממלחמה אחת בלא שמייד תיכנס למלחמה אחרת."סלומון, אתה אחראי על אוסטריה. את המדינה הבזויה ביותר השארתי לך, נתן - בריטניה. קרל, אני רוצה שתגייס את כל הגאוניות שלך כדי להטריד את האפיפיור ברומא והרוס אותה על ראשו. הגיע תורך, ג'יימס. אתה צריך להיות השליט של צרפת יותר מאשר המלך שלה. אני רוצה שכולכם תשבעו על התורה שאתם תבצעו את רצונו של האל".
לאחר שהבנים נשבעים על התורה לשלוט על העולם, מסיים אמשל רוטשילד את חייו במלים הבאות: "ההנהגה החשאית קבלה החלטה שאחד מכם יהיה המנהיג הכללי של כל יהודי העולם, במקומי. כמובן, זה לא יקרה לפני שתבצעו את המשימות שהטלתי עליכם. אני רוצה שתתקשרו לאדון [שם לא ברור] הוא יטפל בכם ויציג את המועמדות של הטוב שביניכם. אני רוצה שאתם תבטחו בו ולא תתנגדו למי שהוא בוחר".
פריס, 1894 - ישיבת הממשלה היהודית העולמית
בתמונה הבאה מתוארת התכנסות הממשלה היהודית העולמית בפריס, 82 שנים לאחר מות אמשל רוטשילד. "האדמו"ר שילוטקה" מציע "לרצוח את אלכסנדר השלישי, הקיסר המטונף של רוסיה".
ראש הממשלה דוחה את התנגדותו של האדמו"ר יושע, החושש שהדבר יוביל לטבח של יהודים, ומסביר: "קיסר רוסיה, אלכסנדר השלישי, מתכוון במשיכת קולמוס לאחד את הכנסייה האורתודוכסית עם הכנסייה האם ברומא. אתה יודע מה זה אומר, האדמו"ר יושע? שני שליש מהנוצרים בעולם יתאחדו". משימת רציחתו של הקיסר מוטלת על האדמו"ר שילוטקה, שמתבקש לבצעה "בלי רעש".
לסיום, אומר ראש הממשלה: "לפני שאנו נועלים את הישיבה, אני רוצה להזכיר לכולם שאסור שתקופת האיזון הבינלאומי הנוכחית תימשך. תעשו כל מה שצריך להסית את הגרמנים כדי שהם יתחילו מלחמה. יש שאלות? בשם הממשלה היהודית העולמית, הוחלט להעביר את כל הנושאים שנידונו בישיבה לביצוע. השנה פה ובשנה הבאה בירושלים". כל המשתתפים אומרים: "השנה פה בשנה הבאה בירושלים" והישיבה ננעלת.
הרצל ודרייפוס בבית הזונות
חודש לאחר מכן, לאחר שהקיסר הורעל, זוממים היהודים להחדיר את אלפרד דרייפוס [המכונה בסידרה "דרייפס"] לממשלת צרפת כדי שיהרוס את ההתקרבות בין צרפת לבין רוסיה. דרייפוס נראה מסמן סימנים על מפות בביתו וצועק על אשתו שנכנסה לחדר בשעה שעבד על המפות.
התמונה הבאה מתרחשת בבית זונות. זונה יהודיה שוכבת חולה במיטה והמדאם, ג'ין, גם היא יהודיה, יושבת לצדה. הזונה חושבת שאין לה תקווה להירפא והיא אומרת למדאם: "אני מתחננת בפניך. תשלחי לי רק קליינטים נוצרים. אני לא רוצה שאף יהודי ידבק ממני".
לאחר מכן, נפגשת המדאם ג'ין, עם הרצל המחכה לה בקומת הקרקע של בית הזונות. מסתבר שבין השניים מתנהל רומן. בזמן שהם משוחחים, נכנס לבית הזונות אלפרד דרייפוס ומבקש לקבל את הזונה כריסטין. בזמן שדרייפוס נפגש עם כריסטין, הרצל יוצא וצועד ברחוב מתוסכל, משום שאיש לא ענה בחיוב על מכתביו בנושא הקמת המדינה היהודית.
בינתיים, מטמין דרייפוס מעטפה עם המפות שסימן במקום מחבוא בבית השימוש ויהודי אחר אוסף אותה.
הרצל הוגה את הקמת המדינה היהודית
בהמשך נראים ג'ין והרצל יושבים בבית. ג'ין שואלת את הרצל מדוע הוא מדוכא והוא משיב ש"עשירי היהודים ומנהיגיהם מטומטמים ובזויים. הם לא מבינים את דברי ההגיון שכתבתי להם". הרצל מסביר לג'ין כי יש בחייו רק שלוש אמיתות: "האמת הראשונה היא שאני אוהב אותך. האמת השניה היא שאני חייב להתחתן עם יהודיה עשירה שתעלה אותי לרמה עליה אני חולם. את האמת השלישית הכניס לראש שלי סמואל מונטיגיו והיא שכל היהודים בעולם לא יחיו בביטחון עד שישלבו ידיים ויקימו לעצמם מדינה".
לג'ין יש הצעה: "תיאודור, אם אני אתן לך מדינה ששטחה הוא הבית הגדול ביותר בפריס, מדינה שהעם שלה יהיה אני וילדינו, ואתה תוכל להיות הנשיא שלנו". ואולם, הרצל דוחה אותה.
במקביל, מעיד במשטרה אדם שחזר לפריס משוויץ שם חקר מחלה הפוגעת ביערות. הוא נזכר כיצד ראה באחד היערות אדם - מדובר ביעקב, היהודי שאסף את המפות שהשאיר דרייפוס בבית השימוש של בית הזונות - התוקף נערה. תקיפת הנערה נראית על המסך ובין השניים מתנהל הדיאלוג הבא:
יעקב: בזויה, מתועבת!
הנערה: ז'אן, אני מתחננת. אתה לא מבין.
יעקב: מה שהבנתי מספיק. זה גורלו של מי שבוגד.
הנערה: אבל אני לא בגדתי בכם.
יעקב: לא. את בוגדת, בוגדת בוגדת. [דוקר אותה למוות מספר דקירות בבטנה].
חוקר היערות מעיד שראה את הדוקר במלון בפאריס והמשטרה עוצרת אותו. בשעה שמחפשים בכליו מוצאים את מעטפת המפות, ויעקב מתאבד בבליעת כדור רעל.
לסיום, הרצל וג'ין שוב משוחחים:
הרצל: את באמת יכולה לקנות בית גדול בפריס.
ג'ין: בטח. חשבת על ההצעה שלי.
הרצל: יש לי תוכנית אדירה המצריכה מימון.
ג'ין: עיתון פרטי?
הרצל: לא. בניית בית גדול עבור העם היהודי.
ג'ין: הוא לא ראוי לכך. הרצל יקירי, אתה יודע שאני מוכנה להקריב כל דבר למענך. אבל בשביל הפרויקט הספציפי הזה אני לא מוכנה לשלם אפילו פרנק אחד.
הרצל: "האיבה כלפינו היא מחלה העוברת בירושה והפתרון היחידי עבורה היא שתהיה לנו מדינה".